במלחמה, היציאה של הצוותים הרפואיים למתן שירות בבתי המטופלים אינה פשוטה. נדרש מכם לעזוב את המשפחה, להגיע גם לאזורים מאתגרים וללוות מטופלים הנושאים מעמסה כפולה של מחלה לצד קושי רגשי ודאגה הנובעים מהמצב.
מאת: מיטל יעקב, מטפלת CBT, עובדת סוציאלית בשירות הוספיס בית במרחב הדרוך
שימו על עצמכם “מסכת חמצן”
בראש ובראשונה, דאגו לעצמכם כמטפלים וכבני אדם. לפני היציאה לדרך אכלו, הצטיידו במזון ושתייה למהלך היום, וודאו שישי סידור לילדים וקחו ציוד בסיסי כמו מטען לנייד.
הפחתת התחושות הקשות
מטבע הדברים, לאחר אירועים טראגיים שעם ישראל חווה בימים אלה מצבי חרדה וטראומה שכיחים יותר. בהתערבות נכונה, רבים מאלה שסבלו מטראומה יראו שיפור הדרגתי ויחזרו למצבם תוך זמן קצר. כאנשי צוות, חשוב להיות ערים לכך. אנשי הצוות המטפל חווים תחושות מתח ודאגה הנובעת הן מהנסיעה לבתי המטופלים, הן ממצב המטופלים והן מהתחושה שהשאירו את בני משפחתם בבית.
אחד הכלים שניתן לעשות בהם שימוש להפחתת התחושות הקשות של הצוות המטפל הוא כלי המכונה עש”ן ד”ק:
ע = עצירה והקפאה של חשיבה שלילית: “אני בלחץ ועלי לעצור לרגע”.
ש = שרירים. התמקדות בגוף – כיווץ והרפיית שרירים.
נ = נשימה. נשימות מודעות עמוקות ואיטיות.
ד = דיבור פנימי מחזק.
ק = קדימה! חזרה להתמודדות.
קבלו מידע מקדים על המטופל
חלקכם נאלצים לקבל מטופלים שאינם בהכרח המטופלים הקבועים שלכם. אם מתאפשר, נסו לקבל מידע מוקדם על המטופל, כגון: רקע רפואי, רקע משפחתי (מקורות תמיכה במשפחה, מטפל עיקרי), נגישות למרחב מוגן, מידת סכנה אליה חשוף המטופל, אובדנים משמעותיים, טראומות עבר שיכולות להגביר את המצוקה הרגשית של המטופל ועוד.
תנו מקום לרגש
כשמגיעים למטופלים, חשוב לתת להם מקום להביע את תחושותיהם ולגרום להבין שגם תחושות קשות הן נורמליות במצב שאינו נורמלי. חשוב להסביר שכל אדם מתמודד בצורה שונה וכל תגובה רגשית היא לגיטימית ויש לתת לה מקום.
עודדו לקבלת סיוע
לעיתים, אנשים מתביישים להראות את הקושי וחשים צורך לא להיות למעמסה נוספת על משפחותיהם ועל כן לא מבקשים עזרה. יש לעודד את המטופלים, במיוחד המבוגרים שבהם, לבקש עזרה ולגייס בן משפחה קרוב למתן תמיכה. במידה ורואים שהמצב דורש התערבות רחבה יותר, יש לערב עו”ס מהצוות המטפל.
עודדו לפעילות ולתנועה
במהלך הביקור חשוב לעודד את המטופלים לפעילות ותנועה. גם תנועה בתוך המיטה היא טובה.
למנהלים
כמנהלים, חשוב להקפיד לשוחח אישית עם כל אחד מאנשי הצוות ברמה יומית, לשאול לשלומם ולשלום בני משפחותיהם, לתת מקום לתחושות, לחשוב יחד על פתרון לקשיים שהם מעלים ולזכור שכל אחד מתמודד ומכיל את הדברים בצורה שונה ושכל צורה היא לגיטימית.
מעבר לכך, לשיח בין אנשי הצוות יש חשיבות רבה במצבים כאלה. מומלץ לקיים מעין “שיחת סיכום” צוותית בסיומו של יום העבודה. השיח הצוותי מאפשר לתמוך אחד בשני, לשתף בתחושות ולעבד יחד את הדברים.
לעובדים
אם אתם חשים צורך או מרגישים שאחד הקולגות שלכם זקוק לסיוע ותמיכה, חשוב להציף זאת ולערב את המנהל האישי/אנשי מקצוע מהצוות.
בתקווה לימים שקטים וטובים יותר לכל בית ישראל.