כיצד ניתן להפחית סיכון לפצעי לחץ או פצעים סוכרתיים ומהן שיטות הטיפול העדכניות?
חולים הסובלים מפצעים קשיי ריפוי, הם על פי רוב מטופלים סיעודיים המרותקים למיטתם ומצבם הבריאותי מורכב מאד בשל שילוב של מספר מחלות כרוניות מתקדמות, האופייניות לגיל המבוגר. המדובר במחלות דוגמת סוכרת, מחלות ממאירות, אי ספיקת לב ואי ספיקה כלייתית. כמו כן מחלות נוירולוגיות כגון אלצהיימר, דמנציה ושבץ מוחי ובעיות אורתופדיות בגיל המבוגר הכרוכות בירידה בתנועה ובתקופת שיקום ארוכה.
“פצעי לחץ שאינם נרפאים ואף מעמיקים או פצעים קשיי ריפוי כתוצאה מסיבוך של מחלת הסוכרת, עלולים להחמיר ולגרום לזיהום חמור, שיסכן את החולה ויפגע מאד באיכות חייו. על כן בקבוצות של חולים המועדים לפתח פצעים מורכבים, חשוב להפחית סיכון לפצעים” מסבירה ד”ר טל פרגר, מומחית ברפואה משפחה ורפואה פליאטיבית, יועצת פליאטיבית לתחום הוספיס בית של חברת שרן שירותי רפואה. לדברי ד”ר פרגר: “למרבית החולים, אנו מספקים את כל הטיפול בפצעים מורכבים בבית, במסגרת של רפואה תומכת (פליאטיבית), על מנת לחסוך עבורם הגעה לקופת החולים או אשפוזים מיותרים בבית החולים. הטיפול הפליאטיבי בפצעים מורכבים מתאים גם כחלק מטיפול בקשישים במצב בריאותי סבוך ובמצבים סופניים”.
מה ניתן לעשות על מנת למנוע פצעים מורכבים?
“בטיפול בחולים סיעודיים המרותקים למיטה, במסגרת של הוספיס בית או מוסד סיעודי, ובחולי סוכרת הנמצאים בקבוצת סיכון לפתח פצעים בעיקר בכפות הרגליים, יש הרבה מה לעשות על מנת להימנע מפציעה בעור”, אומר שמעון בן שבת, מנהל הסיעוד בשרן רפואה עד הבית, אח מומחה בטיפול בפצעים קשיי ריפוי. לדבריו: “בקבוצת חולים אלה, כל חתך, שפשוף בעור או שלפוחית עלול להפוך בתוך זמן קצר לפצע מורכב שריפויו עלול להימשך חודשים רבים ולכן יש להקפיד על מספר פעולות חשובות למניעת פצעי לחץ ופצעים סוכרתיים:
- אם החולה מרותק למיטה, יש לשנות את תנוחת השכיבה שלו בתדירות גבוהה, גם כאשר הוא ישן על מזרן אורתופדי מיוחד. מדובר בחולים עם תנגודת גוף ירודה ולכן שכיבה ממושכת באותה התנוחה היא בעלת פוטנציאל לגרום לפצעי לחץ.
- כמו כן חשוב ביותר לבצע לחולים, עיסויים ובעיקר בגפיים התחתונות, על מנת לשפר את זרימת הדם. שיפור זרימת הדם לרגליים חיוני במיוחד עבור חולים הסובלים מבעיות בכלי דם כתוצאה מסיבוכי מחלת הסוכרת ומחסימה של כלי דם.
- כדי למנוע יובש בעור שיגרום לסדקים וחתכים, חיוני למרוח קרם הזנה שומני באזורים המועדים לפתח פצע לחץ ואצל חולי סוכרת בעיקר בכפות הרגליים. שימון העור ימנע שלפוחיות בעור ו/או שפשוף שעלולים להתפתח לפצע.
- חולים הסובלים מבצקות ברגליים כדוגמת חולים עם אי ספיקה לבבית, צריכים להקפיד גם על הרמת הרגליים למניעת פצע לחץ בעקב. כמו כן אם הם אינם סובלים מחסימה של כלי דם, חשוב להשתמש בחבישה אלסטית ברגליים.
- על חולי סוכרת לשמור על היגיינה של כפות הרגליים, כולל פדיקור רפואי. אין לבצע פדיקור על ידי מי שלא עבר הכשרה של פדיקור רפואי מאחר שכל חתך ולו קטן מאד עלול לגרום לפצע זיהומי בכף הרגל ולנמק.
- אם המטופל אינו שולט בצרכיו, חשוב להחליף לו טיטולים בתדירות גבוהה מאחר שאם הוא נשאר עם טיטול רטוב, החומציות של השתן גורמת לגירוי בעור שעלול להתפתח לפצע. כמובן שגם טיטול עם צואה שאינו מוחלף עלול לגרום לפצע זיהומי בעור המגורה”.
כיצד קובעים סיווג של פצע קשה לריפוי?
“הייעוץ הראשוני וסיווג הפצע יינתן על ידי מומחה בכירורגיית כלי דם ורופא אורתופד. פצעים קשיי ריפוי מדורגים על פי מידת חומרתם והתסמינים האופייניים
ישנן ארבע דרגות לסיווג פצעים קשיי ריפוי:
פצע בדרגה 1 – פצע שטחי ללא הפרשה. התסמין האופייני הוא אדמומיות בעור שאיננה חולפת.
פצע בדרגה 2 – פצע עמוק יותר, ללא זיהום.
פצע בדרגה 3 – פצע זיהומי עמוק אשר מערב רקמות פנימיות. התסמינים האופייניים: הפרשה וריח חריף כתוצאה מהצטברות רובד של חיידקים.
פצע בדרגה 4 – פצע זיהומי עמוק עם נזק לרקמות פנימיות כולל זיהום בעצם (אוסטאומיאליטיס).
ללא טיפול מתאים כבר בשלב בו מגלים פצע שטחי או אפילו שפשוף ואדמומיות בעור, בתוך זמן קצר – גם בתוך 24 שעות – הפצע עלול להחמיר לדרגה של 3 ו-4″ אומר בן-שבת. ומציין: “במסגרת הטיפול הפליאטיבי, אנחנו מלמדים את בני המשפחה והמטפלים הסיעודיים להיות ערניים לכל שריטה או פצע קטן, על מנת לטפל באופן מידי באופן עצמאי באמצעים שאנו מספקים להם ולהזמין אותנו לתת טיפול כאשר יש צורך בכך”.
מהם הטיפולים המתקדמים בפצעים קשיי ריפוי?
“במסגרת טיפול רפואי תומך בבית (רפואה פליאטיבית), אנחנו מתאימים את הטיפול לדרגת הפצע בהתאם לגודלו, לעומקו וכמובן האם הוא עונה לקריטריון של פצע זיהומי המלווה בהפרשות ובריח חריף” אומר בן שבת. “עומדים לרשותנו מגוון פתרונות מתקדמים כגון משחות מיוחדות וחבישות סופחות הפרשות, לדוגמה:
- פצע לחץ בדרגה 1 יטופל בעזרת קרם הזנה ו/או חיטוי בפולידין.
- פצע בדרגה 2 – יטופל באמצעות משחה אנטיביוטית וחבישה.
- פצעים בדרגה 3-4 – במקביל לטיפול אנטיביוטי, הפצע יטופל בחבישה מתקדמת כדוגמת חבישות עם יוני כסף או אצות, הסופחות את ההפרשות בשילוב עם משחות המכילות חומרים להטריה של הפצע ומאפשרות סגירת הפצע על ידי צמיחת תאי עור בריאים– תהליך הנקרא גרנולציה של הפצע.
- בפצע בדרגה 4 כאשר הזיהום חדר לעצם, נוטלים תרבית מהפצע ובהתאם לסוג החיידק, ניתן טיפול אנטיביוטי ונדרש מעקב על ידי רופא עור מומחה לטיפול בפצעים מורכבים.
לחולים עם פצע זיהומי שהוביל לנמק, לפני ההחלטה על כריתת הגפה יש אפשרויות טיפול מתקדמות רבות, ביניהן: ניקוז הפצע והטרייה כירורגית, טיפולים באוזון, טיפול ברימות, טיפול בתא לחץ ועוד. יש לקחת בחשבון כי משך הריפוי של פצע בדרגה 3 או 4 , עלול להימשך חודשים ואף למעלה משנה. לכן בחולים סיעודיים המרותקים למיטה ובחולים בסוכרת חשוב להפחית את הסיכון להיווצרות פצע באמצעות הפעולות שתוארו לעיל’, מדגיש בן שבת”.