אנחנו חיים במדינה ששמה דגש רב על קדושת החיים – אך במקביל גם על החירות של כל אדם להיות אחראי על גופו ועל חייו. לכן, בנושא רגיש ומורכב כל כך כמו זכותו של אדם לסיים את חייו אם הוא מעוניין בכך – קשה מאוד להגיע להכרעה חד משמעית באשר לדרך הפעולה הנכונה והמוסרית ביותר. עם זאת, ב-2005 ביקשה מדינת ישראל להתמודד עם השאלה המורכבת הזאת כאשר חוקקה את “חוק החולה הנוטה למות“.
החוק הזה למעשה מגדיר את הזכויות של אנשים שמתמודדם עם מחלה סופנית ומשרטט את גבולות האחריות והחובה של הצוותים הרפואיים באשר לטיפול בהם ולמתן טיפולים רפואיים שעשויים להאריך את חייהם. בחוק ישנה הפרדה בין שלושה מצבים שונים, כאשר כל אחד מהם מכתיב דרכי טיפול שונות באדם החולה:
חולה שאינו נוטה למות
בעבור מי שמתמודדים עם מחלה סופנית, אך ההערכה היא שיחיו יותר משישה חודשים, החוק קובע כי לא ניתן יהיה להימנע מטיפולים רפואיים מצילי חיים ולמעשה הצוותים הרפואיים יהיו חייבים להגיש לאדם טיפול – גם אם הוא לא מעוניין בכך.
חולה החולה הנוטה למות
אנשים מוגדרים כ”נוטים למות” כאשר הצוות הרפואי קבע כי ככל הנראה הם לא צפויים לחיות יותר משישה חודשים. במצב כזה, אם החולה לא מעוניין שחייו יוארכו באמצעות טיפולים רפואיים שונים, החוק אכן מאפשר לכבד את רצונו. עם זאת, האדם עדיין יהיה מחויב לקבל טיפולים נלווים וחיוניים על מנת להפחית את סבלו, לרבות הזנה מלאכותית וכן תרופות וטיפולם שנועדו להקל על ההתמודדות עם המחלה.
מוזמנים להקשיב לפודקאסט בנושא (לעוד פודקאסטים)
השאלות שמלוות את השלב האחרון של הטיפול הפליאטיבי עם ד”ר טל פרגר מומחית ברפואה פליאטיבית ומשפחה
חולה הנוטה למות בזמן הקרוב
בעבור חולים שההערכה היא שלא יחיו יותר משבועיים, הם זכאים לבחור שלא להאריך את חייהם באמצעים מלאכותיים וכן רשאים לבחור שלא לקבל טיפולים נלווים שנועדו לשפר את ההתמודדות עם המחלה בתקופה הזאת.
חשוב להבין כי חוק החולה הנוטה למות קובע כי בטיפול בכל אדם – ללא תלות בזמן שנותר לו לחיות, הצוות הרפואי מחויב לבצע כל פעולה שיכולה לסייע לו להקל על הכאב והסבל. לשם כך משתמשים בתרופות, משככי כאבים, תמיכה פסיכולוגית או סוציאלית ומערך סיעודי. השימוש בעזרים האלו תלוי כמובן ברצון המטופל או האפוטרופוס שאחראי עליו.
טיפול תומך לאנשים עם מחלות חשוכות מרפא
טיפול פליאטיבי הוא טיפול שנועד לשפר במידת האפשר את איכות חייהם של אנשים שמתמודדים עם מחלות חשוכות מרפא. ב-2009, משרד הבריאות הפיץ הרחבה לחוק הנוטה למות, אשר מאמצת את המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) וקובעת כי טיפול פליאטיבי הוא דרך יעילה לשפר את איכות חייהם של אנשים עם מחלות סופניות.
טיפולים פליאטיביים ניתנים לחולים הזכאים לכך דרך קופות החולים ללא תשלום, כחלק מסל השירותים שבחוק ביטוח הבריאות הממלכתי. החוק מגדיר כי אנשים שנוטים למות זכאים לטיפולים בביתם, על ידי מערך פליאטיבי שזמין בעבורם 24 שעות ביממה. אנשים אלו זכאים למטפל עיקרי בבית ולטיפול על ידי צוות פליאטיבי עם הכשרה מתאימה לסיוע לחולים שנוטים למות.