מילוי מסמכי העדפות טיפוליות בבית

מסמכי העדפות טיפוליות לסוף החיים הם מסמכים בהם אדם מביע מראש את רצונותיו לגבי טיפולים רפואיים שיינתנו לו בעתיד, אם וכאשר יהיה חלילה במצב בו לא יוכל להביע את רצונו בעצמו. זהו כלי חשוב, המאפשר לאדם לשמור על שליטה בהחלטות הנוגעות לגופו ולחייו, במצבים כמו מחלה קשה או מצב סופני. מומלץ למלא את המסמכים במצב של בריאות וכשירות – המסמכים ייכנסו לתוקף רק כאשר האדם יוגדר ע”י רופא כ”נוטה למות” ולא כשיר.

כדי לשלוח את המסמכים למשרד הבריאות, יש להקפיד על מילוי כל הפרטים הנדרשים ועל חתימת מגיש המסמך ושני עדים במעמד מילוי הטופס (איש הצוות הרפואי של שרן משמש כאחד העדים). חשוב להשאיר העתק בבית ולשלוח למשרד הבריאות את המקור – שם יישמר לשעת הצורך.

למידע כללי על מסמכי העדפות טיפוליות באתר משרד הבריאות הקליקו כאן >>

תכנון מקדים של העדפות טיפוליות הוא מהלך אחראי ומכבד, בדומה לרכישת ביטוח חיים. מומלץ לבצעו על מנת להבטיח שהרצון האישי יישמר, גם במצבים רפואיים בהם לא נוכל להביע אותו בעצמנו. קבלת החלטות מראש מאפשרת שקט נפשי לאדם עצמו ולבני משפחתו ומקלה על דילמות כואבות בעת משבר רפואי. כל אדם מי שמלאו לו 17 שנים יכול למלא את המסמכים.

לא. מסמכים אלו ייכנסו לתוקף רק במצב בו החולה יוגדר כ”חולה נוטה למות” לפי חוק.

המסמכים תקפים לחמש שנים ממועד החתימה וניתן להאריך, לחדש או לבטל אותם בכל שלב, כל עוד האדם כשיר ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.

אין לשאלה זו תשובה חד משמעית. הבחירה תלויה באופי האדם ובמה שחשוב לו יותר:

• אם חשובה לכם שליטה אישית מוחלטת – מומלץ למלא את טופס ההנחיות המקדימות.
• אם אתם סומכים על אדם קרוב שייצג את רצונותיכם גם במצבים בלתי צפויים – ייתכן שדווקא שתעדיפו למלא ייפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות.

עם זאת, תמיד כדאי להתייעץ ולהבין את האפשרויות לעומק. רבים בוחרים לשלב בין השניים כדי להבטיח שקט נפשי מרבי להם וליקיריהם.

הנחיות רפואיות מקדימות הן מסמך שבו האדם עצמו מנסח במפורש אילו טיפולים רפואיים הוא מסכים או מסרב לקבל במצב בו יוגדר כ”חולה נוטה למות” ולא יוכל להביע את רצונו, למשל: החייאה, הנשמה, דיאליזה ועוד.

ייפוי כוח רפואי לעומת זאת, הוא מסמך שבו האדם ממנה מישהו אחר (מיופה כוח) שייצג את רצונותיו ותפיסת עולמו בקבלת החלטות רפואיות, במצב בו יוגדר כ”חולה נוטה למות” ולא יוכל להביע את רצונו.

בעוד ההנחיות המקדימות מבטאות את הרצון האישי הכתוב, ייפוי כוח מאפשר גמישות ותגובה למצבים רפואיים בלתי צפויים על ידי אדם קרוב שמכיר ומבין את רצונך ואת תפיסת עולמך.

מילוי המסמכים נעשה בהתאם לדרישות חוק החולה הנוטה למות, חוק זכויות החולה ותקנות משרד הבריאות. המסמכים שנחתמים ומופקדים על פי ההנחיות זוכים לתוקף משפטי מחייב ונשמרים במאגר ייעודי של משרד הבריאות. בזכות תהליך מסודר ומודרך, ניתן לוודא שהרצון האישי של האדם יכובד על ידי הצוותים הרפואיים  בכל מוסד רפואי בארץ.

כן, בהחלט. מילוי של שני הטפסים יחד מעניק כיסוי שלם ומלא: מצד אחד – הגדרה ברורה של העדפות רפואיות אישיות, ומצד שני – מינוי אדם מוסמך שיכול לוודא שההחלטות ייושמו גם במצבים בהם יש מורכבות או צורך בפרשנות. השילוב מבטיח שרצונכם האדם יכובד גם במצבים רפואיים משתנים.

• משמעותן של הנחיות מקדימות  –  פירוט של רצונכם בכל אחת מההתערבויות הרפואיות.
• משמעותו של ייפוי כוח – מי ידאג שתטופלו לפי תפיסת עולמכם הכללית.

יש מספר יתרונות במילוי שני הטפסים הללו גם יחד:

הנחיות מקדימות קובעות במפורש אילו טיפולים רפואיים אתם מעוניינים או לא מעוניינים לקבל בעתיד, למשל: “לא מעוניין בהחייאה”, “מעוניינת בטיפול פליאטיבי בלבד” וכדומה.

ההנחיות המקדימות מאפשרות למיופה הכוח להבין את תפיסת עולמכם, לקבל החלטות בצורה קלה יותר, ומקלות עליו רגשית.

ייפוי כוח, לעומת זאת, נותן לאדם שאתם סומכים עליו את הסמכות לפעול בשמכם – במיוחד במקרים שבהם ההנחיות שלכם לא לגמרי ברורות או שנוצרים מצבים שלא ציפיתם להם.

כלומר, ההנחיות מגדירות את הרצון שלכם, וייפוי הכוח עוזר לוודא שהוא יתקיים גם כשיש צורך בפרשנות או בהתמודדות עם דילמות חדשות.

במידה וממלאים את שני הטפסים יחד יש לציין איזה מהם הוא הקובע.

כן. ניתן לעדכן, לשנות או לבטל את ההנחיות ואת ייפוי הכוח בכל עת, כל עוד האדם כשיר לקבל החלטות ובהתאם לתהליך מובנה שנקבע ע”י משרד הבריאות.

בהחלט. כאשר הם מולאו ואושרו לפי הנהלים, הצוותים הרפואיים מחויבים לפעול לפי האמור במסמכים, הן במוסדות ציבוריים והן במוסדות פרטיים.