חשיבות של פעילות ספורטיבית וקוגניטיבית בעיכוב ומניעת דמנציה

קשה להצביע על גורם ישיר לדמנציה לסוגיה השונים. ידוע כי לגנטיקה יש השפעה, אך גם לאורח החיים יש תפקיד מרכזי. פעילות גופנית המגבירה את זרימת הדם למוח ומשפרת את תפקוד התאים נחשבת לגורם משמעותי בעיכוב דמנציה ובהפחתת הסיכון לפתח אלצהיימר בגיל מבוגר. מחקרים מסוימים מצביעים על הפחתה של עד 50% בסיכון בקרב אנשים פעילים גופנית לעומת אלה שאינם פעילים.

תרומת הפעילות הגופנית לחולי דמנציה

ד"ר מחמוד עאמר, מומחה ברפואה פנימית וגריאטרית ורופא במערך אשפוזי הבית של שרן, מסביר כי פעילות פיזית יכולה לעכב את הידרדרות המחלה, בין היתר בזכות האפשרות שהיא יוצרת לקשרים חברתיים ולשמירה על עצמאות. מעבר לכך, הפעילות משפרת מצב רוח, איכות שינה, תפקוד מוטורי ותהליכים קוגניטיביים, ואף עשויה להפחית תסמינים של דיכאון ובלבול.

שחייה, הליכה ורכיבה – פעילות מותאמת ליכולות המטופל

בחירת סוג הפעילות תלויה ביכולת ובהעדפה האישית. שחייה, ריצה קלה ורכיבה על אופניים מומלצות במיוחד, תוך השגחה מתאימה. השחייה מעניקה חוויה מרגיעה ומשפרת שיווי משקל, ובכך מפחיתה את הסיכון למעידות בקרב מבוגרים.

כמה זמן ולמה לשים לב?

מומלץ על פעילות מתונה של 20–60 דקות שלוש פעמים בשבוע, כגון הליכה או תרגילי תנועה בישיבה. חשוב להקפיד על השגחה רפואית – כאבים בחזה או קוצר נשימה מחייבים עצירה מיידית של הפעילות. גם תנועתיות פשוטה כמו סיבובי גפיים ומתיחות מסייעת לשמירה על תפקוד ומניעת פצעי לחץ.

שילוב תזונה נכונה

פעילות גופנית משתלבת עם תזונה מאוזנת כחלק מהגישה הכוללת למניעה ולטיפול. ההמלצה היא להפחית מזונות עתירי סוכר, פחמימות ריקות ושומן טראנס, להימנע ממזון מעובד ומאלכוהול, ולחדול מעישון.

אימון המוח – לא רק הגוף

בנוסף לפעילות פיזית, מומלץ על “אימוני מוח”: קריאה, פתרון תשבצים, למידת שפה חדשה, כתיבה ביד הלא-דומיננטית או השתתפות בפעילות תחרותית. לדברי ד"ר עאמר, “בעצם הפעילות האקטיבית יש משום החזרת שליטה למטופל”, ויחד עם תמיכה משפחתית היא עשויה למנוע דיכאון ובלבול ולחזק את תחושת המסוגלות.