טיפול ביתי בחולה עם דמנציה בתקופת הקורונה

אנשים עם דמנציה סובלים מתסמינים של ירידה ביכולת החשיבה והזיכרון, שינויים רגשיים והתנהגותיים, ולעיתים גם פגיעה בתפקוד המוטורי. מדובר בתהליך מתמשך העלול להימשך שנים רבות.
השלב הראשון מאופיין בירידה קוגניטיבית המתבטאת בפגיעה בזיכרון וביכולת הקשב והריכוז. בשלב הביניים מופיעה פגיעה בזיכרון לטווח הקצר – האדם שוכח אירועים שהתרחשו לאחרונה, מתקשה לזהות שמות ומקומות וסובל מירידה בתפקודים נוספים. בשלב הסופי מאבד האדם את היכולת לתפקד באופן עצמאי.

חשיבות הסביבה הביתית והטיפול התומך

אנשים עם דמנציה רגישים מאוד לשינויים בסביבתם וסובלים לעיתים קרובות מהפרעות רגשיות והתנהגותיות כגון חרדה, דיכאון, חוסר שקט, התקפי זעם וחשדנות. במקרים רבים הם גם מתמודדים עם הפרעות שינה.
מטופלים אלו, הסובלים בדרך כלל גם ממחלות כרוניות נוספות ונמצאים במצב מתקדם של מחלתם, אינם חייבים לשהות באשפוז ממושך בבית חולים. השהייה במחלקה אקוטית אינה מספקת פתרון פיזי או רגשי ארוך טווח, ולעיתים אף עלולה להחמיר את מצבם.
כאשר קיימים תנאים מתאימים, הטיפול בבית – לצד המשפחה ובסביבה מוכרת ובטוחה – הוא עדיף. הוא מספק תחושת יציבות, מפחית סיבוכים רפואיים הקשורים באשפוז, ומאפשר שמירה על איכות חיים, פרטיות ושליטה של המשפחה במצב הרפואי.
במקרים של חולי דמנציה בשלב סופני מומלץ לשקול טיפול תומך (פליאטיבי) – טיפול כוללני ורב-מקצועי המתמקד בשיפור איכות החיים, בליווי רגשי למשפחה ולמטפלים, ובסיוע בקבלת החלטות במסגרת הביתית.

על טיפול בכאב בחולי הוספיס עם ד”ר אופיר מורג מנהלת היחידה לכאב אונקולוגי בבית החולים שיבא בתל השומ

טיפול בכאבים, ובמיוחד בכאבים אונקולוגיים ובכאבים במחלות כרוניות – הוא אחת האתגרים המרכזיים עימם מתמודדת הרפואה הפליאטיבית, במסגרת הוספיס בית. ד”ר אופיר מורג, מנהלת היחידה לכאב אונקולוגי בבית החולים שיבא בתל השומר, מסבירה ומפרטת את מנגנוני הכאב – ואת הטיפולים הזמינים כיום.

דגשים חשובים לטיפול ולתמיכה

שמירה על קשר

הקשר והמגע האנושי עם בני המשפחה חשובים במיוחד, גם אם החולה מתקשה לזהות את הסובבים אותו. חשוב לשמור על תקשורת בכל דרך אפשרית – שיחות טלפון, וידאו, או מפגש במרחב פתוח בהתאם להנחיות.
הקשר תורם גם למטפל העיקרי ומביע הערכה על מאמציו.

התאווררות ויציאה מהבית

אם ניתן, יציאה קצרה מהבית – אפילו לישיבה על ספסל ליד הבית – יכולה לשפר את מצב הרוח של החולה ושל המטפל גם יחד.

שמירה על שגרה

שמירה על סדר יום קבוע ושגרה ביתית תורמת לתחושת ביטחון ומפחיתה בלבול וחרדה. אפשר להכין רשימת פעולות יומיות פשוטות ולנסות לעמוד בהן.

גישה חיובית בתקשורת

בכל שלב של המחלה חשוב לשמור על גישה חיובית, בסבלנות ובאמפתיה. יש לפנות אל המטופל בשפה ברורה וקצרה, להימנע מעימותים מיותרים ולתמוך בו ברוך ובכבוד.