רחל בת ה- 80, חולה באלצהיימר כשמונה שנים. המחלה פגעה בהדרגה בעוד ועוד תפקודים מוחיים וכבר למעלה משנתיים רחל אינה מתפקדת באופן עצמאי. מבחינה פיזית היא היא מרותקת לכיסא גלגלים ומבחינה קוגניטיבית היא בקושי מדברת ורב הזמן היא מנותקת.
בתה מספרת בכאב “קשה לנו מאד לראות את אימא שהיתה אשת חיל במצב כזה. הדעיכה שלה גורמת לנו לעצב רב וגם אנחנו זקוקים לתמיכה ולשמחתי מצאנו את התמיכה בטיפול של אנשי הצוות של שרן שירותי רפואה. הם לא מטפלים רק באימא, אלא מסייעים גם לנו בשיחות ובעידוד. בכל פעם שאנחנו זקוקים מגיעה אלינו עובדת סוציאלית. אלמלא התמיכה של הצוות בשרן אני לא יודעת איך היינו מסתדרים מכיוון שזו מעמסה גדולה מאד לראות בן משפחה במצב כזה. מבחינתי הם עושים עבודת קודש לא פחות.
לגבי אימא, אני בטוחה שאם היא היתה מאושפזת במוסד סיעודי היא כבר לא היתה בחיים. בבית היא נמצאת בתנאים הכי נוחים ומקבלת את הטיפול הכי מסור שלנו ושל הצוות של שרן שמגיע אלינו הביתה. האח שמעון מגיע אלינו לפחות פעמיים בשבוע לטפל בה והוא נותן לנו מענה בכל פעם שאנחנו מתקשרים גם בלילה וגם בסופ”ש וכשצריך בתוך זמן קצר הוא מתייצב. לדוגמה, באחד הימים אמי סבלה מחום גבוה ומקשיים בנשימה ומאד נלחצנו. התקשרנו אליו והוא מיד הגיע לטפל בה ולא פחות חשוב להרגיע אותנו וגם בימים שבהם היא מתקשה לבלוע מזון או שתיה הוא מגיע בתוך לתת לה אינפוזיה. כיש צורך בבדיקת דם הוא מגיע ומבצע את הבדיקה בבית וכשרצינו לחסן אותה נגד שפעת הוא חסר לנו את היציאה איתה לקופת החולים והגיע לחסן אותה בבית ועל הדרך חיסן גם את אבא. זה מעל ומעבר לציפיות שלנו. מבחינתי זו עזרה אדירה.
בכל ביקור של האח שמעון ושל ד”ר איב ביטון אני מרגישה את האכפתיות שלהם לא רק מהמצב של אמי אלא גם מאיתנו. הם באמת דואגים ומתעניינים וזו תמיכה כל כך חשובה למשפחה שמטפלת בחולה סיעודי במצב קשה. את ההמלצה על שרות הוספיס בית של שרן קיבלתי משכנים שנעזרו בטיפול שלהם באימם שחלתה בסרטן. הם סיפרו לי על הטיפול המסור ואפילו כאימם נפטרה הבת הודתה בהספד לצוות של שרן על התמיכה שנתנו להם 24/7. כך גם אצלנו. לא קרה שלא הגיעו אלינו כשהיינו זקוקים להם. ואם שמעון בן שבת שהוא האח התומך הקבוע שלנו היה בחופש, הוא דאג מראש לתת לנו את הפרטים של האח או האחות המחליפים והם היו מעודכנים במצב של אימא ובטיפול שהיא מקבלת.
שרן מטפלים באימא כבר תקופה ארוכה והם עוזרים לנו לטפל בה בכבוד. אנחנו חוסכים ממנה נסיעות לקופת חולים ואשפוזים שיכולים לסכן את חייה בגלל ההדבקה בזיהומים. גם מבחינה רגשית למרות שרב הזמן היא מנותקת, היא כן מכירה פנים ומקבלת ביטחון שאנשים מוכרים נמצאים סביבה. את האח שמעון היא מזהה ומכירה ולכן הרבה יותר טוב לה להיות מטופלת על ידי אדם קבוע. תמיד כאשר היא אושפזה הפרצופים המתחלפים היו מלחיצים אותה וגורמים לה לחוסר שקט”.