“היו חוזרים אלי בן רגע עם כל בקשה שלי. לא היה משהו שביקשתי ולא קרה”
סילבי הנרקיסן משתפת בתחושות ובמחשבות שליוו אותה בתקופת האשפוז הביתי של אביה, רפאל ונונו ז”ל.
רפאל ונונו היה בן 89 במותו, ובסוף חייו חווה סבל גדול מאוד. הוא סבל מגידול בפרוסטטה, כשל בכליות שהוביל לזיהום בדם, בעיות בלב וסוכרת, אשר הובילו אותו לביקורים חוזרים ונשנים בבית החולים.
“לא יכולתי לראות את אבא סובל ככה. היה לו צינור שחובר דרך הגב אל הכליות, לניקוז, ואם הוא היה יוצא מהמקום, היינו צריכים להגיע למיון כדי להחזיר אותו, זה גרם לו לכאבי תופת, וזה לקח ימים ושעות – עד שמקבלים הפניה מהרופא בקופת החולים, ואז שעות בחדר המיון, הוא הרגיש שם נורא ואיום.
את ההמלצה על שרן- “רפואה עד הבית” קיבלנו מהרופאה שטיפלה בו, שהיתה מגיעה בעצמה לבדוק אותו בבית וראינו כמה זה מקל עליו. הטיפול של שרן היה משהו לא מהעולם הזה. באמת שאין לי מילים. הם עזרו לנו ברגעים הכי קשים שלו. הייתי מתקשרת – היו חוזרים אלי בן רגע עם כל בקשה שלי. באו לקחת ממנו בדיקות דם בבית, בדיקות שתן בבית, מחברים לו עירוי נוזלים, עירוי אנטיביוטיקה, על הכול נעניתי בחיוב. כשקרה אירוע חריג והיינו צריכים להגיע למיון היתה לי כבר הפניה מוכנה משרן וזה קיצר משמעותית את תהליך הקליטה בבית החולים, אבל בעזרת שרן והצוות הבנתי באילו מקרים אפשר לטפל בבית מבלי לרוץ למיון ולהעביר את אבא מסכת שלמה של סבל.
אבא שלי כל כך אהב את הרופא, ד”ר איב ביטון שטיפל בו, כל כך שמח בכל פעם שהוא היה מגיע. מעבר לטיפול הרפואי, ד”ר ביטון העניק לו תמיכה נפשית, עודד והרגיע אותו לאורך כל הדרך. ברגעיו האחרונים של אבא, ד”ר ביטון היה שם אתנו בשבילו והקל עליו כשנתן לו מורפיום כדי להקל מעט על הסבל שלו. יש לנו קרובי משפחה בדנמרק, שנחשבת מדינה מפותחת מאוד מבחינה רפואית ומאוד סוציאליסטית, וגם הם, כששמעו על הטיפול של שרן- “רפואה עד הבית”, פשוט לא האמינו שאנחנו מקבלים טיפול כל כך מסור ולא בתשלום של מסגרת פרטית. אבא שלי היה מאושפז בשרן כשנה וחצי, מוקף במשפחה לאורך כל הדרך, הוא לא היה צריך לצאת מפתח הבית. זה היה כמו להיות בבית חולים, אבל בבית, מבלי שהוא הרגיש את הקושי.
אני מודה לשרן שאפשרה לנו להיפרד מאבא בדרך זו”.