תופעת הטיפול הפיראטי שנחשפה היא פסולה ומסוכנת. אבל עיקרון הטיפול הביתי בקורונה, שבימים אלה מעלה הילוך, הוא נכון והכרחי. איך אפשר לחסוך גם מחולים כרוניים את הפינוי, ולמה תורת הלחימה הזאת היא קריטית לחיים בצד הנגיף?
ד”ר איב ביטון
בתי החולים הגיעו בחגי תשרי לסף שהוגדר כאי ספיקה ושלחו את ישראל לסגר שני. עוד ועוד מחלקות מוסבות לטיפול בקורונה, טיפולים אלקטיביים נדחים, וחולים חושבים פעמיים ושלוש אם להגיע למיון אפילו במצבים קריטיים. את צוואר הבקבוק הזה, כחלק מהכורח לחיות לצד הנגיף, חייבים לחלץ. והדרך לשם עוברת בפתרונות הביתיים לטיפול בחולים.
הטיפול הרפואי במגיפה, כפי שמראים המספרים הגדולים, איננו עניינם של בתי החולים בלבד. נכון לאמצע אוקטובר, בבתי החולים בארץ מאושפזים כ-1,500 חולי קורונה, מהם 800 במצב קשה ולמעלה מ-250 מונשמים. בקצה השני של הסקאלה ישנם עשרות אלפי חולים בקהילה: נשאים א-סימפטומטיים המצויים בבידוד ובתום תקופה מוגדרת יוצאים ממנו; בעלי תסמינים קלים שחולפים תוך שבוע-שבועיים ללא טיפול כלשהו, למעט צורך בקשר עם המערכת הרפואית למקרה של הידרדרות; וחולים במצב בינוני הזקוקים לטיפול אינטנסיבי יותר בבתיהם – נוזלים, אנטיביוטיקה, סטרואידים וכדומה. לצד כל אלה, מתהוות קבוצות נוספות.
יש המסרבים להתאשפז בבתי חולים. יש שבני משפחתם או הם עצמם מעדיפים בכל מקרה להיפרד בבית. וישנה קבוצה, והיא גדולה ומשמעותית, של בעלי מחלות רקע כרוניות, אשר בעקבות או במקביל להידבקות בקורונה חלה החמרה במצבם. אלו יכולות להיות דלקות ריאה, דלקות בדרכי שתן, דלקות עור, אי ספיקת לב, מחלת ריאות כרונית ועוד. בקבוצות החולים הללו מטפלים צוותי שרן, אם במסגרת של אשפוז בית ואם כחלק מתהליך סוף חיים בהוספיס בית. המטופלים מופנים אלינו דרך קופות החולים, והמטפלים מתייצבים בבתיהם במיגון מלא ומעניקים להם טיפול מלא, הכולל ביקור יומי לפחות של רופא/ה ואח/ות, מעקב צמוד אחר המדדים וטיפול תרופתי זהה לזה שניתן בבתי החולים. במקרה של סטורציה נמוכה שאינה מתייצבת וצורך בהנשמה, מפונה המטופל לבית החולים.
אין להקל ראש באתגר הטיפול הביתי בקורונה: הסבת המחלקות בבתי החולים – הבידוד, הציוד, השליטה והבקרה – בכל אלו הושקעו מיליוני שקלים. לעומת זאת, הצוותים שלנו נדרשים להעניק טיפול לחולה בביתו הפרטי. דמיינו אותם בסרבלים ביום לוהט עם מערכות מיזוג שלא תמיד פועלות או קיימות. וכמובן, לא דין 40-30 חולים המרוכזים במסדרון אחד כדין פריסת חולים על פני אזור גיאוגרפי נרחב. אף על פי כן, הם מגיעים לכל בית, נחושים להעניק את הטיפול המיטבי בסביבה הביתית והמוכרת ולייתר ככל שניתן את הצורך בפינוי.
לאתגר הענק הזה נערכה שרן יחד עם הקופות, שפתחו את הלב ואת המחסנים. לקראת הגל השני התייעל התהליך באופן ניכר, הוא מתבצע באינטנסיביות זה מספר שבועות ובימים אלה מעלה הילוך. על הפרק שדרוג דרמטי נוסף, שיאפשר ניטור אוטומטי שוטף של מדדי המטופלים ומתן התרעה במקרה של החמרה, ואולי יחסוך בעתיד חלק מהביקורים. כבר היום אנחנו משתלבים במוקדי הטיפול של קופת חולים מכבי, יש לנו מטופלים בכל אזור בארץ, ואנחנו ערוכים לתת מענה למאות חולים במקביל. בפרפרזה לביטויים מקובלים בהקשר הזה – לא רק שנכנסנו תחת האלונקה, גם בנינו את תורת הלחימה כחלק מהתפיסה הכוללת של אשפוז בית.
מוזמנים להקשיב לפודקאסט בנושא (לעוד פודקאסטים)
מיינדפולנס – תרגול להפגת כאב עם נעמה קטן
סכנת הטיפול הפיראטי
בנקודה זו – ולהבדיל אלף הבדלות – אי אפשר שלא להתייחס לפרסומים האחרונים, כמו הטיפול הפיראטי שמעניק ארגון חסד חרדי במאה שערים ובמקומות נוספים. תופעה של מערכת בריאות מקבילה, גם אם בבסיסה כוונות טובות, היא בעייתית ופסולה מטעמים רבים: ראשית, טיפול כזה אינו נתון לבקרת איכות, אינו מחויב בדין וחשבון, לא בהכרח פועל לפי פרוטוקול מקובל או סטנדרטים מינימליים של טיפול אפקטיבי, ולפיכך עלול לסכן את החולה. שנית, הוא עלול לסכן גם את המטפלים ואת הסביבה, כיוון שגם הבידוד לא בהכרח נאכף כשורה. שלישית, בהתפרצות מגיפה חייבים לטפל כשכל המאמצים והשליטה מצויים במקום אחד – במשרד הבריאות דרך בתי החולים, קופות החולים ויתר הגופים המוכרים. הסתרת מידע מעוותת את הנתונים ופוגמת קשות בבלימת התחלואה.
אף שהזמן שחלף מאז פרצה הקורונה לחיינו כבר נדמה לרבים כנצח, יש להניח שאנחנו רק בתחילת הדרך. זוהי מחלה שהולכת ותופסת את מקומה על פני כדור הארץ, וככל הנראה, היא לא תיעלם ב”זבנג וגמרנו”. ספק רב אם חיסון ימגר אותה כליל. סביר יותר שכמו עם השפעת, שהיכתה באנושות במספר גלים ומוסיפה לגבות מאיתנו מחיר מדי שנה, גם הקורונה נמצאת כאן כדי להישאר. ה-DNA האנושי צריך ללמוד אותה בהדרגה, לפתח נוגדנים, לערוך מחקרים ולשפר את הטיפול, בדגש על זה שניתן בקהילה. קריטי למשל לפתח בדיקות מהירות, כך שרופא יוכל להיכנס לבית מטופל ולדעת תוך דקות אם הוא נמצא בסביבת קורונה.
עם השיפורים הטכנולוגיים והכמיהה לחיים ולשגרה, מסגרת הטיפול הביתית רק תלך ותצבור תאוצה. חולים קלים ובינוניים, כמו גם חולים קשים שמצבם השתפר, אין מקומם בבית החולים. יש דרך טובה ויעילה, אם גם מורכבת יותר למטפל מבחינה לוגיסטית, להעניק להם טיפול מסור בביתם, לכבות “שריפות” של החמרה נקודתית וחולפת, וללוות אותם עד להחלמה המיוחלת.
ד”ר ביטון, מומחה ברפואה פנימית, הוא המייסד והמנהל הרפואי של “שרן – רפואה עד הבית”
כתבה זו הופיע לראשונה באתר https://doctorsonly.co.il/2020/10/208866/