למידע נוסף והתייעצות

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם




אני מסכים לתנאי התקנון

>

מדריך למטופל בבית

מדריך למטופל בבית

המדריך השלם לטיפול בבית

הטיפול בבית בקרוב משפחה חולה הופך את המטפל העיקרי, כמעט בעל כורחו, למומחה בהתמודדות מול מצבים קשים, כשהוא מונע מתוך רצון אמתי להקל על החולה ולשפר את תחושתו והרגשתו. מה עושים במקרה של בחילות והקאות? כיצד מונעים עצירות ואיך מתמודדים עם קוצר נשימה או מיימת? מידע חשוב למטופל ומשפחתו.

בחילות והקאות

אחד התסמינים שפוגעים יותר מכל באיכות החיים של המטופל הוא בחילות והקאות. תחושת בחילה אינה מסתיימת תמיד בהקאה ואינה קשורה בהכרח לצריכת מזון. תרופות שונות, טיפולים כימיים או קרינתיים, עצירות ממושכת, התייבשות, חסימת מעיים, פטרת, מוקוזיטיס והיפרקלצמיה – כל אלה הם גורמים אפשריים לבחילה. כיצד ניתן להתמודד עם בחילות?

מחקרים בנושא טיפול מניעתי לבחילה והקאה, מציעים טיפול עצמי באמצעות דמיון מודרך, ביופידבק, דיקור, הרגעה, היפנוזה ומוסיקה. אם ניסיתם את אחת או יותר מהשיטות, אך הבחילה עדיין מציקה, הנה מספר המלצות כלליות נוספות למניעה:

  • מומלץ לצרוך מזון לא מתובל, קר או בטמפרטורת החדר, לא מתובל, חסר ריח ומוגש באופן אסתטי.
  • מומלץ לצרוך מזון דל שומן ועתיר סיבים, בעל ערכי חלבון גבוהים , ולהימנע ממזון מתוק, מלוח, שמן, או חריף.
  • כדאי להימנע משתיית אלכוהול וקפה.
  • יש לאכול ארוחות קטנות ובפרקי זמן קצובים ולשתות מכסת נוזלים יומית מומלצת.
  • לפני שינה מומלץ לאכול ארוחה קלה. 
  • לא לשכב לישון בצורה מאוזנת לחלוטין, אלא לסדר הגבהה קלה למיטה.
  • מומלץ ללבוש בגדים רפויים לא לוחצים.
  • אם ניתן, נסו להפחית גירויי ריח. 
  • שמרו על חדר מאוורר ונשמו אוויר צח.
  • לאחר כל הקאה יש לשטוף את הפה ולנגב עם מטלית לחה את המצח, הצוואר ופרקי הידיים.
  • הצוות המטפל יתאים לכם תרופה נגד בחילה או הקאה. במקרה של החמרה בתסמין יש לדווח מידית לרופא/אחות.

עצירות

עצירות היא ההפרעה התפקודית השכיחה ביותר במערכת העיכול. עצירות אינה מחלה אלא מצב נפוץ בקרב האוכלוסייה הכללית בשיעור של 2% – 27%. שכיחות התופעה עולה עם הגיל ומאפיינת יותר נשים לעומת גברים. בקרב אנשים בריאים תדירות יציאות תקינה נעה בין שלוש יציאות ביום לשלוש יציאות בשבוע.

הגורמים לעצירות בחולים בטיפול פליאטיבי (תומך) יכולים להיות רבים, ביניהם:

  • ירידה בתנועה ובפעילות גופנית עקב חולשה ותשישות או שינוי במצב ההכרה. 
  • ירידה בצריכת מזון, תזונה ענייה בסיבים, ירידה בצריכת נוזלים או איבוד נוזלים (בגלל הקאה, הזעה או הפרשת שתן מרובה).
  • שימוש בתרופות הגורמות לעצירות במנגנונים שונים: משככי כאבים, משתנים, תרופות ללחץ דם, תרופות לטיפול במחלות נוירולוגיות, ברזל ועוד. 
  • שינוי במצב הרוח, כגון דיכאון או בלבול .
  • גידולים הגורמים ללחץ או חסימה של המעי.

להלן מספר המלצות כלליות נוספות למניעה וטיפול:

  • יש לדאוג לנוחות החולה, לפרטיות ותנאים נוחים ליציאה.
  • מומלץ לנסות ולדאוג להפעלת והנעת החולה עד כמה שניתן. 
  • שתייה מרובה: יש להרבות בשתיית נוזלים (כשני ליטרים ביממה) ומומלץ להמעיט בשתיית תה וקפה המכילים קפאין. 
  • תזונה עתירת סיבים התורמים להגברת תנועתיות המעי, לקיצור זמן מעבר הצואה במעי ולריכוך הצואה. ההמלצה היומית היא : 25 גרם לנשים ו 38 גרם לגברים. 
  • מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי נטילת תרופות שעלולות לגרום לעצירות. הצוות יוכל לעזור במציאת פתרון חלופי, ובמידה שלא ניתן, יירשם לך תכשיר משלשל במקביל.
  • בטיפול תרופתי נגד עצירות רצוי לשלב תרופות מאיצות פעילות מעי עם מרככי צואה. אין להשתמש בתכשירי סיבים כאשר לא ניתן לשתות מספיק, מחשש ליצירת אבני צואה. 
  • הוספת סיבים צריכה להיות הדרגתית על מנת למנוע אי נוחות, גזים, נפיחות ושלשול. דוגמאות לתוספת סיבים לתזונה היומית: הוספת סובין למזונות כגון יוגורט, לבן, מרק ועוד. מינון: כ-2 כפות ליום; הוספת זרעי פשתן טחונים למזונות שונים. מינון: כף ביום; "דייסיבית" – אבקה להכנת דייסה עשירה בסיבים (הכנה לפי ההוראות).

מזונות עשירים בסיבים תזונתיים:

  • דגנים מלאים: לחם חיטה מלאה, בורגול, אורז מלא, שיבולת שועל, דוחן.
  • קטניות: סויה, אפונה, עדשים, שעועית, חומוס.
  • פירות וירקות: (בחולים שאינם נויטרופנים) רצוי עם קליפה.
  • פירות יבשים: שזיפים, תאנים, משמשים, תמרים.
  •  
  • מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי נטילת תרופות שעלולות לגרום לעצירות. הצוות יוכל לעזור במציאת פתרון חלופי, ובמידה שלא ניתן, יירשם לך תכשיר משלשל במקביל.
  • בטיפול תרופתי נגד עצירות רצוי לשלב תרופות מאיצות פעילות מעי עם מרככי צואה. אין להשתמש בתכשירי סיבים כאשר לא ניתן לשתות מספיק, מחשש ליצירת אבני צואה. 
  • במידה שאין הטבה, יש להתייעץ עם הצוות לטיפול בחוקן או פינוי ידני של אבני צואה.

קוצר נשימה

קוצר נשימה היא תופעה סובייקטיבית המתוארת על ידי המטופל כתחושת חנק, מחסור באוויר ו/או קושי בנשימה.

גורמים רבים יכולים לגרום לקוצר נשימה, ביניהם – מחלות שונות, אנמיה (חוסר דם), כושר גופני ירוד 

ועוד. המטופל יכול לחוות את קוצר הנשימה בפעילות יום יומית שגרתית ואף במנוחה.

ניתן להקל על קוצר נשימה בעזרת טיפול תרופתי, הרפיה, טכניקות נשימה, התעמלות ולפעמים תוספת חמצן. כמובן שעדיף לאתר את הסיבה לתופעה ולפעול לפתרונה. הבירור מתבצע על ידי הרופא המטפל ובהתאם להחלטתו יופנה המטופל לגורמים נוספים.

הנה מספר המלצות כלליות נוספות למניעה וטיפול:

  • נטילת תרופות בהתאם להוראות.
  • לימוד טכניקות נשימה על ידי מי שהוסמך בתחום (פיזיותרפיסט/אחות/עובדת סוציאלית).
  • תנועתיות וחיזוק שרירים – הימנעות מפעילות מחלישה את השרירים ומביאה להגברת קוצר הנשימה. מומלץ לבצע תנועה של השרירים במיטה / בכיסא, כולל מפרקי גפיים, סיבוב הגוף והפעלה פסיבית (על ידי המטפל) או אקטיבית (על ידי המטופל עצמו). כדאי להתייעץ בנושא עם הצוות או עם פיזיותרפיסט.
  • יש לבצע פעילות לפי היכולת ולהעלות את רמת הקושי בהדרגה. במקרים מסוימים ניתן להתייעץ עם מכון לשיקום נשימתי בבית החולים, לדוגמא במקרים של אי ספיקת לב או אי ספיקה ריאתית אצל חולים הנמצאים במעקב מרפאתי.
  • שימוש בחמצן ובאינהלציות במקרים המתאימים, בהתאם להמלצת הרופא המטפל.
  • שמירה על שאיפה ונשימה סדירות ובקצב קבוע בזמן פעילות גופנית.
  • הפעלת מאוורר כאשר הפנים מכוונות מולו – מקלה על קוצר נשימה.
  • במידה שהטיפול אינו מספיק, ניתן לשלב תרופות המטפלות בחרדה או משככי כאבים שיעילים גם בטיפול בקוצר נשימה.

מיימת

מיימת נגרמת בשל הצטברות נוזל בחלל הבטן ויכולה לבוא לידי ביטוי בנפיחות בטנית. 

במקרים מסוימים, מיימת משמעותית יכולה לגרום לקושי בתפקוד היומיומי, לקוצר נשימה, כאב ואי נוחות עקב הפעלת לחץ על הסרעפת. 

מחלות בהן יכולה להופיע מיימת:

  • מחלות כבד: צהבת C,B, מחלות מטבוליות ואוטואימוניות, צריכת אלכוהול, כבד שומני, סרטן כבד. כל אלה יכולים להוביל בסופו של דבר לשחמת כבד, תהליך המוביל לעליה בלחץ בכלי דם כבדים וכתוצאה מכך למיימת.
  • מחלות ממאירות כדוגמת סרטן שחלות, לבלב, מעי גס, גרורות מרובות בכבד.
  • פגיעה בהחזר הלימפטי ( מיימת חלבית).
  • אי ספיקת לב.

 להלן מספר המלצות כלליות למניעה וטיפול:

  • תזונה דלת נתרן (מלח).
  • הגבלת נוזלים, עד 1.5 ליטר ליום.
  • דיאטה עשירת חלבון.
  • שימוש במשתנים – אלדקטון ופוסיד, בהתאם להוראות הרופא המטפל.
  • ניקוז הנוזל (המיימת).

ניקוז מיימת:

  • ניקור בטני יכול להתבצע בביתו של המטופל, התהליך מתבצע בשכיבה.
  • הרופא בודק את מיקום הצטברות הנוזלים. בפעם הראשונה רצוי לבצע ניקור במרפאה תחת שיקוף או סימון אזור, אך לא הכרחי. לאלחוש מקומי – הרופא מורח משחה או מזריק זריקה, ואז יחדיר מחט דרך דופן הבטן ויחבר שקית אליה נשאבים הנוזלים. לאחר הוצאת הנוזלים, תיתכן דליפה מאזור הדקירה למשך עד שבוע ימים. ניתן לספוג את הנוזלים שדולפים עם מגבת או פד גזה. לאחר הניקור מומלץ למטופל לקום בהדרגה ובזהירות מהמיטה עקב חשש לסחרחורת ולירידה בלחץ הדם. 
  • כאשר הצטברות הנוזלים מחייבת ניקוז בתדירות גבוהה, הרופא המטפל יכול להמליץ על התקנת נקז קבוע לניקוז מיימת ( Pleurax).

לכל שאלה נוספת, מידע או התייעצות – צרו קשר עם צוות הטיפול התומך של שרן

אנו עומדים לרשותכם 24 שעות ביממה – שבעה ימים בשבוע 03-7545954

עוד בנושא:

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל