הצטברות של נוזלים בחלל הבטן גורמת סבל רב לחולי כבד, לב, כליות וסרטן. את המעקב השוטף, הטיפול התרופתי ופעולת הניקור ניתן לבצע גם בבית המטופל
מיימת היא סיבוך מוכר בקרב חולי סרטן ואלו הלוקים במחלות כבד, כליות ולב. ברוב המקרים מיימת אינה מסכנת חיים, אך קיומה פוגע משמעותית באיכות החיים וגורם לעיתים סבל רב. בשלבים מוקדמים ניתן לטפל במיימת באמצעות חומרים משָתנים, דיאטה עשירת חלבונים ותכשירים שונים. כשהטיפול התרופתי אינו מספיק, ונוזל המיימת ממשיך להצטבר בחלל הבטן, ניתן לרוקן חלק ממנו בתהליך שנקרא “ניקור מיימת” המבוצע על ידי רופא. ההליך הזה עשוי לחזור על עצמו בתדירות גבוהה, אבל אפשר לבצע אותו בבית החולה ומבלי לגרור אותו לבתי חולים ולמרפאות.
מהי מיימת ומדוע היא נוצרת?
במחלות אונקולוגיות ובמחלות לב, כליות וכבד, נוזלים שאינם נספגים במערכות הדם והלימפה מוצאים את דרכם לחלל שנמצא בין קרומים העוטפים את איברי הבטן ודפנותיה. הסיבה לכך יכולה להיות מכנית – לחץ של גידול על דרכי לימפה וורידים, רמת חלבון נמוכה בדם בגלל בעיות תזונה וספיגת חלבונים, לחץ גבוה בוורידים באזור הכבד ועוד. לא אחת ניכרת התופעה גם לעין, בהתנפחות בטנית. במקרים שבהם כמות הנוזל גדולה, יכול להופיע גם קוצר נשימה בשל לחץ מכיוון הבטן על הסרעפת ואיברי בית החזה.
התסמינים שניתן למצוא אצל חולה עם מיימת הם קשיי נשימה, בחילות והקאות, תחושת שובע מוקדם, שיהוקים ועלייה במשקל הגוף המבטאת הצטברות נוזלים, כשבדרך כלל מסת השריר אינה גדלה אלא אף קטנה. לאורך זמן מדובר באי נעימות קשה, שמצטרפת לשורת סימפטומים מהם סובלים ממילא הלוקים בסרטן, שחמת הכבד, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות ועוד.
מה ניתן לעשות? הטיפול הוא אישי לפי מצב החולה ומחלת הרקע. בדרך כלל חולה הסובל ממיימת יטופל במשתנים דוגמת כדורי ספירונולקטון ופוסיד. יש צורך בשמירה על מאזן נוזלים ומלחים בגוף, ולכן תילקחנה בדיקות דם בחלק מהמקרים. אם נוזל המיימת ממשיך להצטבר, והבטן תפוחה ומתוחה וגורמת לתסמינים כפי שציינו – ניתן להוציא את הנוזל מהבטן בתהליך של ניקור מיימת.
מוזמנים להקשיב לפודקאסט בנושא (לעוד פודקאסטים)
מיינדפולנס – תרגול מדיטציה להפחתת לחצים עם נעמה קטן
להקל על החולה עם מיימת בבטן בלי חדר מיון או אשפוז
ניקור מיימת ניתן לבצע גם בבית – עדיף לאחר שבוצע סונר בטן למיקום המיימת במסגרת חדר מיון, מרפאת חוץ או אשפוז. התהליך נעשה בצורה סטרילית, כאשר החולה שוכב במיטתו והרופא ממקם את אזור הנוזל לניקור לאחר שבדק אותו. הרופא מחדיר מחט ארוכה דרך דופן הבטן ומבצע קיבוע, והנוזלים מתרוקנים בהדרגה לתוך שקית. כשההליך מתבצע בבית, מקובל להימנע מהוצאה של מעבר ל-4-3 ליטרים על מנת שלא לגרום לצניחת לחץ דם והפרעות באיזון המלחים.
תדירות הניקור נקבעת לפי מצב החולה, האפשרות לנקר בבית וקצב צבירת הנוזלים. החולה נמצא במעקב קבוע, ובהתאם לתחושותיו הסובייקטיביות ומצבו האובייקטיבי – למשל, בדיקת מתיחת הבטן – נקבע מועד הניקור הבא. במצבי קיצון, המצריכים ניקור מדי יום או יומיים, יותקן בדרך כלל נקז בטני קבוע המאפשר לבצע ניקוז באופן עצמאי, בדרך כלל בעזרת מטפל עיקרי שהודרך לפעולה.
הטיפול ניתן כחלק ממעטפת הוספיס הבית של שרן – רפואה עד הבית. במסגרת הוספיס הבית, אח או אחות המוגדרים כמנהלי השירות מבקרים את המטופל בביתו לפחות פעם בשבוע ובמידת הצורך אף יותר. ביקורי רופא/ה ועובד/ת סוציאלי/ת נערכים אף הם תדיר ועל פי הצורך. בכל ביקור כזה, בהתאם לתסמיני החולה, בדיקת הרופא ושיקול דעת רפואי, יש אפשרות לניקור נוזל המיימת. על פי רוב ניתן לתכנן את הניקור הבא, אך ישנם מצבים שבהם צבירת הנוזלים מהירה ויש צורך להקדים אותו.
“מיימת בטן היא סימן אופייני במחלות סופניות“, אומר דימה גנטובניק, אח מומחה אונקולוגי ומנהל סיעוד הוספיס בית וטיפול תומך בשרן. “היא מסבה סבל רב לחולה שממילא שרוי במצוקה. באמצעות מעקב וטיפול וללא צורך בפנייה לחדר מיון או אשפוז, ניתן ברוב המקרים להקל על החולה. אומנם, ניקור מיימת אינו מאריך את חיי החולה, אך בהחלט משפר את איכותם”.