התקשרו: 1-700-508-586

למידע נוסף והתייעצות

השאירו פרטים
ואנו נחזור אליכם בהקדם





    מסכים/ה לתנאיהתקנון

    מאשר/ת הרשמה לדיוור

    טיפול בית בדמנציה: למה זה כדאי ומדוע עדיף להקדים

    ככל שהטיפול הפליאטיבי בבית החולה יתחיל מוקדם יותר, כך הוא יהיה אפקטיבי יותר, יחסוך טלטולים מבלבלים בין מוסדות רפואיים ויאפשר למשפחה ולצוות לתכנן בשיקול דעת את הצעדים הבאים

    דמנציה כמחלה היא מצב כרוני פרוגרסיבי, ולעיתים חיים איתה שנים. לטיפול במופעים ובסימפטומים שלה במסגרת הביתית, כחלופה למוסדות הרפואיים, יש יתרונות רבים. מומלץ להתחיל את הטיפול הביתי בשלב מוקדם של המחלה, כדי למנוע בין היתר אשפוזים חוזרים ונשנים, וחשוב שהמטפל העיקרי יכיר את ה”דגלים האדומים” – מצבים המחייבים תשומת לב מיוחדת ומעורבות רבה יותר של הצוות הרפואי.

    מטפל שקיבל הדרכה מסודרת יכול לפתור לא מעט מצבים בכוחות עצמו. “הוא יודע למשל שלא כל דילוג על ארוחה מחייב  פנייה לחדר המיון”, אומרת ד”ר טל פרגר-גלר, מומחית ברפואה פליאטיבית. “ייתכן שלמחרת המטופל יאכל יותר, ושהאכלה סבלנית יותר – אפילו של 30 דקות ומול הטלוויזיה – תעשה את העבודה. אבל עם הזמן, כמי ששוהה עם המטופל, יכול המטפל העיקרי להבחין בשינויי התנהגות שעלולים, אם לא יטופלו, להביא להחמרה”.

    דוגמאות לדגלים אדומים שכאלה: חולה ה”שומר” את האוכל זמן רב בפיו, ממעט לבלוע, צורך מזון בכמויות שהולכות וקטנות, ולפתע גם מפתח פצע לחץ. הוא פחות ופחות משתף פעולה, פחות פעיל גופנית  ולא מחליף תנוחה. בשלב מסוים הוא עלול לשאוף אוכל לתוך הריאות (אספירציה), לפתח דלקת ריאות עם חום ולקבל מרופא המשפחה הפניה ראשונה למיון. שם הוא עובר סדרת בדיקות, לעיתים יש צורך בהכנסת צינור האכלה (זונדה), קתטר לשתן וקבלת אנטיביוטיקה דרך הווריד. כעבור מספר  ימים במחלקה הפנימית נשלח החולה לביתו, אך לאחר מספר שבועות שב לאשפוז, הפעם עם דלקת בדרכי השתן ופצע לחץ מזוהם יותר. וכך זה נמשך, והמגמה כבר ברורה.

    במצב כזה של אשפוזים מרובים, במקום להמשיך ולטלטל את המטופל, משפחות רבות בוחרות בחלופה הביתית. “במקרים רבים זה מתחיל במצב אקוטי – באשפוז ביתי כחלופה להפניה למיון או לשהייה במחלקה פנימית – ונמשך במסגרת פליאטיבית ביתית קבועה וארוכת טווח”, מתארת פרגר-גלר. “החולה נשאר בביתו בהשגחת מטפל עיקרי, אם זה בן משפחה או מטפל סיעודי. צוות רפואי רב תחומי של רופא/ה, אח/ות ועובד/ת סוציאלי/ת עורך ביקורי בית לפי התדירות הנדרשת ומעניק למטופל ולמשפחתו מענה כולל”.

    למנוע את הדלת המסתובבת בבתי החולים

    במקרים הללו ניתן לבצע חלק גדול מהנדרש בבית, במקום בבית החולים. יש כמובן יוצאי דופן כמו צילום חזה, תרבית שתן או בדיקת דם מיידית. אבל ייתכן שלנוכח מצבו של החולה, כאשר יש הבנה משותפת של המשפחה והצוות המטפל כי הטלטולים התכופים והמבלבלים מסבים לו יותר נזק מתועלת, גם אותם ניתן לעקוף כדי לשפר את איכות חייו. למשל, באמצעות טיפול אמפירי – אנטיביוטיקה המכסה מגוון דלקות שאפשר להתחיל לצרוך מיד, ולמחרת בבוקר להעביר למעבדה את דגימות השתן והדם. בבית אפשר גם לתת עירוי של נוזלים, משככי כאבים ומורידי חום. צוות ביתי מיומן יכול גם להכניס קתטר  למטופל.

    תשומת הלב וזמינות הצוות בבית הן מלאות ומיידות, לעומת העומסים והתורים המשתרכים במיון ובמחלקות הפנימיות. ד”ר פרגר-גלר ממליצה להקדים את הטיפול הביתי ולהתחיל בו עוד לפני ההידרדרות הקשה, וכך למנוע את הטלטלות בשלב מוקדם יותר ולאפשר למטופל ליהנות מאיכות חיים טובה ככל  שניתן. אומנם, קשה לתת פרוגנוזה ולהעריך את התפתחות מחלת הדמנציה, אך מוכרים כיום סימנים ודפוסים מנבאים. הודות להם, עם הצטברות של סימפטומים ועלייה בשכיחותם, תוך כדי הטיפול הפליאטיבי התומך, יוכל הצוות המטפל לזהות מצבים אקוטיים המחייבים אשפוז ביתי. הוא יוכל גם לזהות מתי המטופל כבר נמצא בשלבי חייו האחרונים, ולהעניק לו טיפול תומך במסגרת של הוספיס בית.

    לאורך כל הזמן הזה יימנעו מהחולה אשפוזים במוסדות, שינויים בסביבה וחשיפה לזיהומים. משפחתו תהנה משקט נפשי ומהפחתת העומס בעקבות חלוקת הנטל, ותיחסך ממנה הדילמה הרגשית של מתי להוציא את החולה מביתו ולהעבירו למוסד סיעודי.

    מוזמנים להקשיב לפודקאסט בנושא (לעוד פודקאסטים)

    מקומה של המשפחה בטיפול הפליאטיבי עם ד”ר טל פרגר מומחית ברפואה פליאטיבית ומשפחה

    מה מקומה של המשפחה בטיפול הפליאטיבית? האם הגישה הפליאטיבית דוגלת באמירת אמת למטופל? איך מתנהלת התקשורת בין המשפחה, החולה, וצוות הטיפול? טיפול ממושך, ולא רק בימים ובשעות האחרונות לחיים מחייב את המטפלים ללמוד את המשפחה ואת החולה כאחד – גם במקרים של חילוקי דעות בין בני משפחה שונים. לעתים – המשפחה מעדיפה לחסוך מהחולה את המידע המלא אודות מצבו. לעתים – החולה הוא שמבקש להסתיר חלק מהמידע מבני משפחתו. הפודקאסט מארח את ד”ר טל פרגר לשיחה על התהליכים המתנהלים במסגרת הטיפול הפליאטיבי.

    הזיכרונות שיישארו עם המטפל

    לשרן מומחיות וניסיון רב בטיפול באוכלוסיית הגיל המבוגר ובחולים מורכבים וכרוניים, במסגרת שירות הוספיס בית ושירות אשפוז בית אקוטי, המהווה חלופה לאשפוז במחלקה פנימית. המטרה היא לייצר כתובת ברורה, מענה הוליסטי וסביבה תומכת ועוטפת עבור החולה ומשפחתו. בתקופות מסוימות, כאשר מצב המטופל יציב והמטפל העיקרי מתפקד, שגרת ביקורים מעת לעת – לפעמים אפילו דרך טלמדיסין, תמיכה רפואית מרחוק – יכולה להספיק. במצבי החמרה, הביקורים הופכים תכופים יותר והטיפול נעשה אינטנסיבי יותר, עד להתייצבות הבאה.

    היתרון בכניסה מוקדמת של הצוות הביתי, מעבר לבריאות המטופל ומניעת הטלטלות, טמון ביכולת לבסס היכרות טובה יותר עם החולה והמשפחה. שיחות מקדימות יכולות למשל לחדד את רצונה של המשפחה והעדפתה הטיפולית לקראת ההידרדרות הבאה, או התלבטויות הקשורות בהארכה מלאכותית של החיים. ההעדפות עשויות להשתנות ככל שההידרדרות נמשכת – מובן שאין דין חולה מתהלך, שיכול עוד לשבת עם המטפל בבית קפה, כדין חולה המרותק למיטתו. לעיתים נטיית הלב של בני המשפחה משתנה מחודש לחודש, או אפילו תוך שעות. היכרות מוקדמת תאפשר לצוות לדעת מיהי הכתובת הדומיננטית באותה משפחה וכיצד מתקבלות ההחלטות הרגישות.

    “חשוב שטיפול הבית יהיה לפחות לאורך השנה האחרונה של חיי החולה”, מסכמת ד”ר פרגר-גלר. “אנחנו בדרך כלל מגיעים כשמגיעה הידרדרות שרופא המשפחה כבר לא ממש מסתדר איתה, או כשבן משפחה מדווח שצריך יותר ויותר שירותי רפואה, אשפוזים וכדומה. במצב כזה מתחילה להידלק הנורה האדומה ומתחילים להכניס את טיפול הבית. ככל שהיא תידלק מוקדם יותר, והאח או האחות יוכלו להכיר את החולה ולזהות הידרדרות, יתאפשר לצוות טיפולי הבית לעשות עבודה טובה יותר – בטיפול, בהדרכת המשפחה והמטפל העיקרי, במיצוי זכויות, בשיחות תמיכה והכנה ובהשארת הנחיות מקדימות ואולי אף מינוי אפוטרופוס על ידי המטופל עצמו. בסוף, המטרה המשותפת שלנו היא להקל את הסבל ולמנוע מצבים של אובדן הכבוד. ככל שנתחיל מוקדם יותר, נוכל להגיע לתוצאות טובות ומכבדות יותר. וגם אם המטופל עצמו כבר יימצא בשלב בו הוא אינו מודע לנעשה, הזיכרונות – וגם המצפון – עוד ילוו את המשפחה שנים רבות. והיא תוכל לדעת שהעניקה לו את מבוקשו בסוף חייו”.

    עוד בנושא:

    תפריט נגישות