מטופלים ומשפחות יקרות,
שרן רפואה עד הבית נותנת כתף ומעבר למלחמה בנגיף וממשיכה לספק שירותים רפואיים כסדרם ובהתאם להנחיות משרד הבריאות לכלל לקוחותיה ובפריסה ארצית
במיוחד בימים אלו ובשעת מחלה מורכבת - אין כמו טיפול רפואי בבית !

התקשרו: 1-700-508-586

למידע נוסף והתייעצות

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם




    מאשר הרשמה לדיוור

    >

    הנחיות מקדימות: להחליט בראש צלול על הטיפול בסוף הדרך

    איך מוסרים הנחיות להימנעות מהארכת החיים? מתי יש להן תוקף מחייב? מה עושים כשפיזית לא ניתן לחתום? וכיצד כל זה מתקשר לשירות הוספיס בית? כל מה שצריך לדעת על אחת ההחלטות החשובות והרגישות של החיים  

    קשה לספור כמה החלטות נדרש כל אחד מאיתנו לקבל מדי יום ולכל אורך חייו. אבל בסוף הדרך, ודווקא בשאלות אולי הרגישות ביותר שיש בחיים, לא תמיד מסוגל האדם להחליט בעצמו ולשתף את קרוביו ורופאיו בהחלטותיו. הנחיות מקדימות, למקרה שחלילה נגיע למצב כזה, נועדו להחזיר אלינו את השליטה. "גם אם לא נחתום בסופו של דבר על הטופס", אומרת ד"ר טל פרגר, מומחית ברפואה פליאטיבית, "עצם השיחה במעגל המשפחתי זו הזדמנות פז לבטא את זה, לדבר על מה שהיינו רוצים שיקרה אם וכאשר". 

    מהן הנחיות מקדימות

    זוהי דרכו של כל אדם להורות מראש שלא להעניק לו טיפול רפואי מסוגים שונים כדי להימנע מהארכת הסבל. לחלופין, הוא יכול להורות באמצעות ההנחיות דווקא להאריך את חייו בכל מחיר. מילוי ההנחיות נעשה במסגרת חוק החולה הנוטה למות, העוסק בחולים במחלה חשוכת מרפא הנמצאים בסוף חייהם. החוק אף קובע סייגים להימנעות מטיפול – הוא אוסר למשל על המתת חסד או סיוע פעיל לחולה לשים קץ לחייו. 

    טופס הנחיות מקדימות 

    אדם המבקש להשאיר הנחיות מסוג זה ימלא טופס מיוחד שמנפיק משרד הבריאות. הוא יכול לשלב זאת עם הסמכת מיופה כוח, שיקבל עבורו את ההחלטות ברגע האמת (על כך בהמשך). גם ללא הטופס הפיזי, רופאים מתחשבים בדרך כלל בהבעת העמדה של המטופל דרך מי שמזוהה על ידם כ"אחר המשמעותי" שלו. למשל, בן משפחה שליווה אותו, טיפל בו ושמע ממנו שוב ושוב את רצונו בסוגיה.     

    מתי ההנחיות חלות

    ההנחיות תקפות מרגע שהאדם מוגדר על ידי רופא אחראי כחולה הנוטה למות, קרי: חולה במחלה חשוכת מרפא שתוחלת חייו, גם עם טיפול רפואי, אינה עולה על שישה חודשים. שני תנאים נוספים הם היותו במצב מסכן חיים באותו רגע נתון וחוסר יכולת מצידו לתקשר (אחרת, כמובן, מילתו או מחוותיו חזקות מכל מסמך כזה). על פי הגדרת החוק, "רופא אחראי" יכול להיות מנהל מחלקה או יחידה במוסד הרפואי המטפל בחולה; רופא מומחה שמינה מנהל המוסד, המחלקה או היחידה; או רופא מחוזי של קופת חולים או שמונה על ידו לטיפול בחולים בקהילה. אף שההנחיות המוקדמות מחייבות את הרופאים, הם יסבירו בזמן אמת למטופל או למיופה כוחו על המצב הרפואי והמשמעות המיידית של הטיפול או מניעתו.      

    לאילו טיפולים מתייחסות ההנחיות 

    הטופס מציין שורה של פעולות מצילות חיים או מאריכות חיים – החייאה לסוגיה, חיבור למנשם, אנטיביוטיקה, בדיקות אבחוניות ועוד. לגבי כל פעולה אפשר להורות "להימנע", קרי: לא לקבל את הטיפול במצב שתואר כאן, או "לא להימנע". מקבוצה נוספת ורחבה יותר של פעולות, למשל: הזנה מלאכותית, מתן תרופות וטיפולים מקלים, אפשר לבקש להימנע במצב של "חולה הנוטה למות בשלב סופי" – כאשר תוחלת החיים אינה עולה על שבועיים.    

    כיצד מתבצע ההליך ובנוכחות מי  

    על טופס ההנחיות להיחתם בנוכחות שני עדים שאינם בעלי אינטרס כלכלי או אחר (הם אינם יכולים להיות בני משפחה גרעינית של המטופל). העדים נדרשים לחתום בעצמם על הטופס במקום המיועד לכך. עוד קודם לחתימות חייב ממלא הטופס לקבל הסברים ומידע רפואי מרופא או אחות מוסמכת (הנדרשים אף הם לחתום). במקרה שבעת מילוי הטופס כבר מוגדר האדם כחולה הנוטה למות, יוכל רק רופא מומחה למסור לו את המידע וההסברים.  

    ומה אם האדם אינו מסוגל לחתום

    החוק דורש את חתימתו של ממלא הטופס. אם אינו מסוגל לחתום עקב מחלה או מום, הוא רשאי להותיר טביעת אצבע במקום המיועד לחתימה. במקרה שגם זה לא מתאפשר, ביכולתו להצהיר בעל פה, בנוכחות שני עדים, כי נבצר ממנו לחתום עקב מגבלה פיזית וכי הכתוב הוא על דעתו ובהסכמתו, לאחר שיקול דעת מעמיק ומתוך רצון חופשי ועצמאי, ולא כתוצאה מלחץ כלשהו.  

    מי רשאי להפקיד הנחיות

    את ההנחיות המקדימות יכול למסור כל אדם מגיל 17 ומעלה, כל עוד לא הוכרז כפסול דין, ובתנאי שהוא כשיר להביע את רצונו ומסוגל לקבל החלטות בענייניו הרפואיים מתוך הבנה, שיקול דעת ורצון חופשי. 

    מתי להפקיד את ההנחיות

    את ההנחיות ניתן למלא בכל עת. יותר ויותר בוחרים להפקידן כשהם בריאים וכמובן בהכרה צלולה, פן יחוו הידרדרות מהירה למצבי קיצון. 

    מעטפת הוספיס בית

    במצב סופני, למשל – במסגרת הוספיס בית והענקת טיפול פליאטיבי (תומך), הנושא הטעון הזה עולה תמיד על הפרק. טבעי שבסוף החיים, קשה מאוד למטופלים להתמודד עם השאלה כיצד היו רוצים לסיים את חייהם מבחינת הטיפול הרפואי, לא כל שכן לשתף בכך את בני המשפחה והצוות המטפל. במסגרת שירות הוספיס בית, הצוות המטפל מסייע למטופל ולמשפחתו להתמודד עם הנושאים הללו. 

    היכן לשמור את הטופס

    את המסמכים ניתן לשמור בכל מקום המקובל על מפקיד ההנחיות, אולם משרד הבריאות ממליץ להעבירם למאגר המידע הייעודי. לשם כך יש לשלוח את הטפסים בדואר רשום, בצירוף צילום תעודת זהות, לכתובת: משרד הבריאות – המרכז להנחיות רפואיות, רח' ירמיהו 39, ירושלים 9101002, ת.ד. 1176. חשוב שכמה שיותר בני המשפחה, וכל מי שעשוי להימצא עם המטופל ברגע האמת, יידעו שקיימות הנחיות מקדימות, כך שיוכלו לעדכן את הצוות המטפל במצב חירום פתאומי.  

    עד מתי תקפות ההנחיות

    ההנחיות המקדימות תקפות לחמש שנים מיום חתימת הטופס, אלא אם נקבעה בו תקופה קצרה יותר. ניתן להאריך את תוקפן לפרקי זמן נוספים, עד חמש שנים בכל פעם, ובכל רגע ניתן לשנות או לבטל את ההנחיות. 

    ייפוי כוח

    את ההנחיות המקדימות ניתן לשלב עם מינוי מיופה כוח לעניין, שיוודא את ביצוען או יקבל בעצמו את ההחלטות (גם את ייפוי הכוח ניתן להגביל לסוג מסוים של פעולות וטיפולים). ייפוי כוח שכזה אינו מחייב מעורבות של עורך דין, אבל יש המוסיפים זאת. רצוי שמיופה הכוח יהיה אדם הקרוב להשקפתו של המייפה בנושא, ו"חזק" דיו כדי לעמוד בהחלטה שאיננה פשוטה כלל. בטרם יחתום על טופס ייפוי הכוח, יקבל גם הוא הסברים רפואיים. אדם יכול למנות מספר מיופי כוח ולדרוש את ההסכמה של כולם בעת הצורך, או למנות מחליף פורמלי למיופה הכוח למצב שלא ניתן יהיה להשיגו. 

    ייפוי כוח מתמשך 

    זהו כלי משפטי שנוצר בשנים האחרונות, עם כניסת תיקון לחוק האפוטרופסות. הוא נועד לאפשר לכל אדם, עוד בהיותו צלול וכשיר ולא אחת גם בריא לחלוטין, להחליט מי יקבל את ההחלטות הרות הגורל כשהוא עצמו לא יהיה כשיר לכך. כאשר מדובר לא רק בנושאים רפואיים אלא גם בשאלות של רכוש, חייב ייפוי הכוח המתמשך להיערך בידי עורך דין שהוכשר והוסמך לכך ורשום במאגר האפוטרופוס הכללי. 

    חלק מפרוטוקול הטיפול

    רוב הרופאים, ומערכת הבריאות בכללותה, מעודדים את נושא ההנחיות המקדימות ואת המודעות לעניין. כיום זהו חלק מפרוטוקול הטיפול הפליאטיבי, בין שהוא מתבצע במוסד רפואי ובין שבמסגרת של טיפול ביתי או שירות הוספיס בית. 

    ד"ר טל פרגר מברכת על כך שעם השנים גוברת המודעות לנושא שנחשב בעבר לטאבו, ופוחת הפחד מלעסוק בו. "זה שבנאדם אומר שהוא לא רוצה בשום אופן להיות במצב סיעודי אי שם בגיל 120, אומר הרבה מאוד על החיים שלו גם בהווה – זה אומר שהוא רוצה להישאר פעיל, עצמאי ואוטונומי ולהיות מסוגל להחליט על עצמו. חשוב שהוא יביע את הרצון הזה, כדי שהרופאים יוכלו לכבד זאת ברגע האמת".   

     

    עוד בנושא:

    קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל      Webmanager

    השאירו פרטים לתיאום פגישת ייעוץ





      מאשר הרשמה לדיוור