התקשרו: 1-700-508-586

למידע נוסף והתייעצות

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם




     אני מסכים לתנאיהתקנון
    מאשר הרשמה לדיוור

    >

    אשפוז בית: למי הוא מיועד ועל מה חייבים להקפיד

    באילו מקרים ניתן לפסוח על אשפוז במחלקות הפנימיות? איך נראית האינטראקציה עם הצוות המטפל? ומה נחשב לדינמיקה של החמרה, שמחייבת דיווח מיידי לצוות ולמוקד? כל מה שצריך לדעת על חלופת האשפוז הביתי ויתרונותיה

    אשפוז בבית חולים עשוי להיות אירוע מטלטל: המטופל שוהה בסביבה זרה, בדרך כלל עמוסה, שונה מכל מה שהכיר ומנותקת ממשפחתו, פרטיותו, חפציו והרגליו. גם שינה טובה לא תמיד מתאפשרת. במקרה של אדם מבוגר, ודאי אם הוא לוקה בדמנציה, השינוי הקיצוני עלול אף לגבות מחיר נפשי ובריאותי. חלופת האשפוז הביתי, המקובלת יותר ויותר בארץ ובעולם בשנים האחרונות, מאפשרת למטופל להישאר בסביבתו הטבעית, שלא על חשבון איכות הטיפול. במקביל, היא מונעת מהחולה סיכון של חשיפה לזיהומים וחיידקים עמידים, ומפחיתה את העומסים במחלקות הפנימיות.

    רופאי המשפחה הם המפנים  לאשפוז בית, במקרים העונים לקריטריונים שהגדיר משרד הבריאות. מצבים מתאימים נפוצים הם החרפה של מחלה כרונית – מחלות לב, ריאה או אסתמה; מחלות זיהומיות – דלקת ריאות, דלקת בדרכי השתן או זיהומים בעור, בדרכי העיכול או במערכת שלד-שריר; והפרעות מטבוליות כמו התייבשות. התוויות שאינן מאפשרות אשפוז בית הן מטופלת הרה, לחץ דם וסטורציה בגובה מסוים, דימום פעיל, מטופל שעבר השתלה, מצבים פסיכיאטריים שונים ועוד.

    לחלופת האשפוז הביתי שמובילה שרן זכאים, ללא עלות, חברי כל קופות החולים. כיוון שמדובר בשירות חדש יחסית, כזה שהקופות מנגישות למטופלים בהיקף נרחב רק בשנים האחרונות, נדרשת עדיין העלאת המודעות אליו בקרב רופאי המשפחה. "אנחנו אכן עדים לעלייה מתמדת במודעות, בפתיחות ובשביעות הרצון מצד הרופאים כלפי שירות אשפוז בית, בפרט אחרי שנת הקורונה שהעלתה משמעותית את ההיקפים והוכיחה את נחיצות הטיפול ואיכותו", אומר ד"ר גיא עילם, מומחה ברפואת משפחה. אולם לדבריו, נדרש עוד מאמץ מצד משרד הבריאות והקופות כדי להסיט עוד ועוד מאושפזים מבתי החולים. הוא מוסיף כי המטופלים עצמם יכולים להעלות מיוזמתם את החלופה הזאת על הפרק בעת המפגש עם רופאי המשפחה.

    "בתור רופא משפחה", ממשיך ד"ר עילם, "אני מפנה לא מעט לאשפוזי בית. מהניסיון שלי, המטופלים מאוד מרוצים. הם מודים על תשומת הלב והמחשבה מחוץ לקופסה, מרגישים שרואים אותם ואת צרכיהם הרפואיים ולא רק הרפואיים. הם יכולים לעמוד בקשר עם רופא המשפחה גם תוך כדי האשפוז, והוא מצידו יכול להתעדכן בזמן אמת על אופי הטיפול – מה שכמעט לא קורה באשפוז בבית החולים. גם העובדה שהטיפול הוא אחד-על-אחד ובאווירה נינוחה, ולא תוך כדי סיבוב בוקר במחלקה העמוסה, מאפשרת אינטראקציה אישית וסבלנית יותר בין המטפל למטופל. זה הופך את הרפואה למקרבת ואישית יותר, וגם את זה אנחנו מחפשים".

    תשומת לב לכל החמרה

    כדי להתאשפז בבית, חייבים תחילה להתקיים בבית תנאים נאותים המאפשרים אשפוז. בנוסף, על המטופל להיות בגיר, מגיל 18 ומעלה, וחייב להימצא איתו בעת האשפוז מטפל עיקרי – לרוב בן משפחה או מלווה סיעודי. על המטופל להישאר בביתו לכל אורך האשפוז, שנמשך בדרך כלל שלושה-ארבעה ימים וניתן להאריכו בכפוף לחוות הדעת הרפואית ולאישור הקופה. אסור שהמטופל יימצא לבדו בבית בשום שלב באשפוז.

    האשפוז הביתי מורכב מביקורי בית יומיים של רופא/ה ואח/ות, הראשון שבהם מתקיים תוך ארבע שעות מרגע ההפניה וקבלת המטופל לאשפוז. במהלך הביקורים ידאג הצוות המטפל לכלל ההליכים, בדיוק כפי שהיה מתבצע בבית החולים: בדיקה גופנית, תרופות ונוזלים בעירוי דרך הווריד, חבישת פצעים, נטילת מדדים וכדומה. התרופות והציוד המתכלה יסופקו ללא עלות נוספת על ידי ספק השירות. במידת הצורך, קופת החולים תדאג למחולל חמצן.

    בין הביקורים, לכל התייעצות או עדכון דחוף, עומד לרשות המטופל והמטפל העיקרי מוקד שרן הזמין 24/7, וכן פרטי ההתקשרות הישירה לאח/ות המטפל/ת. חשוב לגלות ערנות לשינויים במצב ולכל דינמיקה של החמרה – קוצר נשימה, העלאת חום, דופק מהיר או שינוי במצב ההכרה. על כל מקרה כזה יש לדווח באופן מיידי למוקד. בהדרגה נכנסת לשימוש מערכת לניטור מרחוק של דופק, לחץ דם, חום גוף וסטורציה.

    הרופא המטפל יכול להתייעץ עם רופא המשפחה, רופאי הקופה ומערך ייעוץ שלם העומד לרשותו – גסטרו, מומחים למחלות זיהומיות וכדומה. במקרים נדירים, כאשר חלה הידרדרות במצב או אם לא מצליחים להשתלט על זיהום במסגרת הביתית, יפונה המטופל למיון. "זה כמעט לא קורה", מסביר ד"ר עילם, "כי מלכתחילה ההתוויות שאושרו לשירות על ידי משרד הבריאות והקופות מדברות על חולים יציבים כמי שמתאימים לאשפוז בית".

    מוזמנים להקשיב לפודקאסט בנושא (לעוד פודקאסטים)

    מיינדפולנס – תרגול מדיטציה להפחתת לחצים עם נעמה קטן

    לחוצים? מודעות קשובה – מיינדפולנס – עשויה לתרום להתמודדות טובה יותר עם הלחץ המלווה אתכם. נעמה קטן, מתרגלת ומורה למיינדפולנס, ודוקטורנטית למיינדפולנס באוניברסיטת חיפה מנחה אותנו בשלושה צעדים של תרגול מודעות קשובה להפחתת לחצים.

    קשר אישי בין מטפל למטופל

    חלופת האשפוז הביתי, הרווחת במקומות שונים במערב כחלק מתפיסת שירותי הבריאות כבר שנים רבות, נכנסה למערכת הבריאות הישראלית בסוף 2017. היקפיה זינקו כאשר בתי החולים התמלאו בחולי קורונה. בצל החשש מקריסה ומפגיעה ממשית באיכות הטיפול, כמו גם חששם של חולים רבים להגיע למיון, עלה קרנו של האשפוז הביתי. או אז, רופאי משפחה רבים שעשו בו שימוש ראו כי טוב, והפכו אותו לנפוץ יותר ויותר.

    ד"ר עילם, רופא משפחה בקופת חולים לאומית, הצטרף לצוות המטפלים של שרן – רפואה עד הבית, מתוך מחויבות לעיקרון והתחברות לדבר עצמו: "צברתי לא מעט ניסיון בביקורי בית כרופא משפחה ואהבתי את זה מהרגע הראשון. אני אוהב לראות את הסביבה של המטופל, איפה הוא חי. הקשר שנוצר איתו הוא הרבה יותר אינטימי ואישי, וזה כלי שאפשר למנף ברפואת המשפחה. אחר כך, כשהמטופל יגיע אליי למרפאה, הוא ידבר בצורה שונה כי הייתי אצלו בבית, שתיתי אצלו כוס קפה וטיפלתי בו במסגרת הטבעית שלו. כל מה שיכול לקרב בין הרופא למטופל, ניתן להשתמש בו בהמשך לטובת הטיפול. זה מעצים את הקשר ומבורך מאוד".

    עוד בנושא:

    קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל      Webmanager

    השאירו פרטים לתיאום פגישת ייעוץ





      מאשר הרשמה לדיוור