חולים במצב בינוני, או הסובלים גם ממחלות רקע כרוניות, לא בהכרח חייבים להתפנות לבתי החולים. חלופת האשפוז הביתי צברה תאוצה בשנת המגפה ונתנה מענה גם לאלו שחששו להגיע למיון
זה קרה בראשית 2021, דווקא עם תחילתו של מבצע החיסונים. מספר המאושפזים במצב קשה במחלקות הקורונה חצה את רף האלף והגיע להרבה מעבר למה שהוגדר כסף הספיקה של בתי החולים. כדי להגן על מערכת הבריאות מפני קריסה וירידה מסוכנת באיכות הטיפול, הוטל בפעם השלישית מפרוץ המגפה סגר מלא בישראל. אבל במקביל לסגירת מסגרות החינוך, מוקדי הבילוי והמשק כולו, הלכה והתעצמה האלטרנטיבה לאשפוז בבתי החולים, הרלוונטית לא רק בעתות של פנדמיה.
אשפוז בית, כחלופה איכותית – ובמקרים רבים מועדפת – לאשפוז בבתי החולים, קנה אחיזה נרחבת ברחבי העולם. לאוסטרליה, ספרד ועוד הגיע כבר לפני 20 שנה. זוהי חלופה שמצד אחד, מפחיתה עומסים במחלקות הפנימיות, ומצד שני, שמה את המטופל במרכז, מביאה בחשבון את נוחיותו וצרכיו, משאירה אותו בסביבתו הטבעית ומונעת ממנו את הסיכון שבחשיפה לחיידקים עמידים וזיהומים מיותרים. בסוף 2017 הגיעה החלופה לישראל בקידום משרד הבריאות, שהחל לעודד את קופות החולים להסיט אליה חלק מהמאושפזים במחלקות הפנימיות. אבל את המפנה המשמעותי בהיקפי האשפוז הביתי סיפקה שנת הקורונה.
“כבר מפרוץ המשבר הייתה הרבה מאוד פעילות, והיקף אשפוזי הבית זינק באופן אקספוננציאלי”, מספר ד”ר גיא עילם, מומחה ברפואת משפחה. “כשמחלקות הקורונה החלו להתמלא, האלטרנטיבה הביתית הוכיחה את עצמה. זה אפשר לחולי קורונה הסובלים מהתייבשות או שלשולים, או בכאלו עם מחלות נוספות המצריכות טיפול כמו צלוליטיס או אסתמה, להישאר בבתיהם, לקבל שם מענה מלא ולהשאיר את המיטות במחלקות לחולים הקשים עם הסטורציה הנמוכה”.
ד”ר עילם, המטפל בחולים בבתיהם במסגרת שרן וכן משמש כרופא משפחה בקופת חולים לאומית, מזכיר כי נוסף על הסימפטומים הקשים של המחלה, המתאשפזים במחלקות הקורונה סבלו גם מפחד ומבדידות קשה. חולים אחרים, עם או ללא קורונה, חששו להגיע למיון. “נוצר מצב שלא מעט אנשים לא הבינו את חומרת מצבם ונמנעו מטיפול. המיון הרגיל בשלב מסוים כמעט התרוקן”.
מוזמנים להקשיב לפודקאסט בנושא (לעוד פודקאסטים)
תרגול בזק להתמודדות עם לחצים עם נעמה קטן
פתחו את הלב ואת המחסנים
בזמן הקורונה, המענה הביתי העיקרי היה לחולים במצב בינוני הזקוקים לטיפול אינטנסיבי יותר ממנוחה בלבד – מתן נוזלים, אנטיביוטיקה, סטרואידים וכדומה. לצידם ניתן מענה גם לחולים שחששו להתאשפז במחלקות הפנימיות, או לבני משפחה שסירבו לשלוח אליהן את יקיריהם באותם ימים, וכן לבעלי מחלות רקע כרוניות אשר בעקבות או במקביל להידבקות בקורונה, חלה החמרה במצבן – דלקות ריאה, דלקות בדרכי השתן, דלקות עור, אי ספיקת לב, מחלת ריאות כרונית ועוד.
בראי הצוותים המטפלים, שתוגברו מעכשיו-לעכשיו, ההיערכות לטיפול בית בתנאים כאלה היא מורכבת במיוחד: אם בבתי החולים הושקעו מיליוני שקלים בהסבת המחלקות – בידוד, ציוד מיוחד, שליטה ובקרה – הרי שכאן מגיעים הצוותים לבתים פרטיים ופועלים בפריסה גיאוגרפית נרחבת. להיכנס עם סרבלי מיגון ביום לוהט לדירה, כשמיזוג האוויר לא תמיד פועל או קיים, ולהעניק טיפול רפואי על כל המשתמע מכך – זו ודאי לא משימה פשוטה.
“לאתגר הענק הזה נערכנו יחד עם הקופות, שפתחו את הלב ואת המחסנים”, מספר ד”ר איב ביטון, פנימאי מומחה, המייסד והמנהל הרפואי של שרן – רפואה עד הבית. לדבריו, כבר לקראת הגל השני במגפה התייעל התהליך באופן ניכר ובעיצומו אף העלה הילוך, כאשר תוך כדי תנועה נכתבת תורת לחימה חדשה כחלק מהתפיסה הכוללת של אשפוז בית.
אשפוז ביתי נמשך בממוצע שלושה-ארבעה ימים ובמהלכם על המטופל להישאר בביתו תחת השגחה של מטפל עיקרי, על פי רוב בן משפחה או מטפל סיעודי. עד ארבע שעות מרגע ההפניה יגיע לבית המטופל הצוות המטפל לביקור ראשון. אחת ליום, ובמידת הצורך אף יותר, יגיעו אליו הביתה לביקור רופא/ה ואח/ות, יקחו ממנו מדדים וידאגו לכל מה שנחוץ – תרופות בעירוי לווריד, חבישת פצעים וכדומה.
לחלופת האשפוז הביתי זכאים חברי כל קופות החולים והיא ניתנת בלא עלות, בכפוף להפניה של הקופה דרך רופא המשפחה. בתום האשפוז הביתי מקבל המטופל מכתב שחרור והנחיות להמשך טיפול. תוכנית הטיפול וסיכומי הביקור נשלחים באופן תדיר לרופא המטפל בקופה ומצורפים גם לתיק הרפואי של המטופל.