החולה הוא לעיתים האחרון שיודע או מוכן להודות שיש בעיה. מהם הסימנים שמחייבים פנייה לרופא? למה אשפוזים חוזרים הם נפוצים כל כך? ואיך האשפוז הביתי מצמצם את התופעה?
מחלת נפש היא שם כולל ליריעה רחבה של תופעות ומצבים, בחלקם נפוצים במיוחד. הפרעות נפשיות יכולות להיות חד פעמיות – לתקוף ולחלוף, או כרוניות וממושכות מאוד עד כדי חיים שלמים. בשונה ממחלה פיזית, מחלות נפשיות מאתגרות יותר לזיהוי ולאבחון, ויש חשיבות מכרעת לתשומת הלב של הסביבה. בלא מעט מקרים יהיה צורך להעניק בשלב כזה או אחר טיפול אינטנסיבי לאדם הלוקה בנפשו, כולל באמצעות אשפוז. אולם חלופה חדשנית שמפעילה שרן מאפשרת לקיים את האשפוז ולקבל את הטיפול המלא בבית המטופל, מבלי לנתק אותו מסביבתו וממשפחתו.
מהי הפרעה נפשית?
הפרעות נפש או מחלות נפש כוללות מגוון רחב של קשיים, בעיות והתמודדויות, הבאים לידי ביטוי בקושי בחוויה האנושית, בתחושה הרגשית, בתפקודים המנטליים ולעיתים אף בתחושות פיזיות. המגוון הזה יכול להשתרע מהפרעה חד פעמית ועד למחלה כרונית וארוכת טווח.
עד כמה מחלות הנפש נפוצות?
פוביה היא תופעה רווחת: כמעט כל אדם חווה אותה בדרך כזאת או אחרת. כ-70 אחוזים מהאוכלוסייה לוקים בהפרעה פסיכיאטרית מינורית כגון חרדה, דיכאון או OCD. חלקם מגיעים במשך הזמן לרופא משפחה או לייעוץ פסיכיאטרי ונעזרים בטיפול תרופתי. אחרים נמנעים מקבלת טיפול – אם מחוסר מודעות למצבם, אם מחוסר אמון בסיכויי ההצלחה ואם מתחושת בושה ביחס לליקוי, מצב אופייני לאחר אירוע טראומתי. כך או כך, רוב הסובלים מהפרעות נפשיות מסוגלים לתפקד ולקיים אורח חיים רגיל מבלי להזדקק לאשפוז. בקרב הנותרים – כרבע מיליון ישראלים, לפי ההערכות – מחלת הנפש נחשבת למז’ורית: סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה) וכדומה. 7% מהאוכלוסייה צפויים לאייש בשלב כלשהו את מחלקות האשפוז, ההוסטלים והדיור המוגן.
איך המחלה מתפתחת וכיצד היא מתפרצת?
מחלות נפש עשויות להיות תורשתיות, נרכשות או שילוב. לא אחת הן מתפתחות בעקבות אירוע טראומתי, למשל תקיפה מינית או הימצאות בשדה קרב, ועשויות להתפרץ בעקבות טריגר או דחק (סטרס). על פי רוב מדובר במצבים כרוניים עם גלים של החרפות – מצבים פסיכוטיים סוערים המאופיינים במחשבות אובססיביות, לעיתים אובדניות, הזיות, קולות סרק וחרדה קיצונית, ולעיתים אף תופעות של בריחה ואלימות פיזית. את ההתפרצויות הללו ניתן לרוב לאזן בעזרת טיפול תרופתי.
מדוע המשפחה היא קריטית בשלב האבחון?
מחלת נפש היא מחלה לכל דבר, והרפואה המודרנית יודעת בדרך כלל לטפל בה, להקל על ההתפרצויות ולאפשר לחולה הכרוני תפקוד טוב ויציב לאורך זמן. אלא שבניגוד למחלה פיזית, לאדם הסובל מבעיות נפשיות לוקח לעיתים זמן להבין זאת. רבים מתכחשים למצבם, מסרבים להכיר בו ומתביישים בו. הם מתקשים להתבונן על עצמם מהצד ולהבין שאכן ישנה בעיה, ושיש אפשרות וטעם לטפל בה. כיוון שכך, המעורבות והערנות של הסביבה הקרובה עשויות להיות קריטיות. לא אחת מגיע אדם לטיפול לאחר שקרוביו לחצו עליו לעשות כן, כאשר הוא עצמו מתקשה עדיין להשתכנע שיש בכך צורך אמיתי.
כיצד מזהים החמרה במחלת נפש?
שינויי התנהגות, תופעות הנראות כחריגות ביחס למטופל עצמו ולשגרה שלו, צריכים להדליק נורה אדומה. אחד הסימנים הראשונים הוא הפרעות שינה: סיוטי לילה פתאומיים, קושי להירדם, יקיצות מרובות עם קושי לשוב לישון ומחשבות אובססיביות. דגל אדום למצב פסיכוטי הוא תלונות על “קולות בראש” – הזיות שמיעה שיש לחולה כשהוא לבדו. אדם כזה נוטה לעיתים לחשוב שעוקבים אחריו, שהשתלטו על מחשבותיו, ועקב כך להסתגר, לנעול דלתות ולאטום חלונות. גם אפתיה, ירידה ניכרת בחיוניות, גילויי תוקפנות ואמירות אובדניות הן סיבות לדאגה ולפעולה.
מה צריך לעשות נוכח הסימנים? למי פונים?
אדם החווה תופעות מחשידות, או בן משפחה שמבחין בכך, צריך לפנות לייעוץ פסיכיאטרי. אפשרות נוספת, שנחשבת אולי לניטרלית יותר ולעיתים מרתיעה פחות, היא לגשת לרופא המשפחה שייתן אבחנה ראשונית, טיפול תרופתי במקרה הצורך או הפניה לפסיכיאטר.
למה מחלת נפש מאופיינת באשפוזים חוזרים?
במצבי ההחרפה, הרפואה הפסיכיאטרית יודעת בדרך כלל לטפל. אבל דווקא בשוך ההתפרצות, נוכח מה שנראה כסימני ריפוי – אותה רמיסיה, הפוגה שלאחר הגל – דווקא אז יש נטייה מצד מטופלים שחשים טוב יותר להפסיק את הטיפול. וכך נוצר מעין “מעגל קסמים” שמוביל לאשפוזים חוזרים ונשנים: המטופלים חווים שוב ירידה בתפקוד, חוסר חשק וצניחה כללית בתפקוד ובמוטיבציה. לעיתים הם חדלים לשמור על היגיינה אישית, ממעטים לצאת מהבית, החדר או אפילו המיטה, הופכים למעין ‘זומבים’ ומגלים חוסר אכפתיות, אדישות כלפי עצמם והסביבה. מטופל תשוש נפש עלול להגיע למצבי קיצון, עד כדי מצב דמנטי עקב סכיזופרניה שהתפתחה בגיל צעיר ולא טופלה.
מהן מסגרות האשפוז הפסיכיאטרי?
ישנן כמה מסגרות לטיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי יותר: מחלקות סגורות או פתוחות, אשפוז יום, מרפאות ציבוריות – ולאחרונה גם אשפוז בית.
כיצד מתנהל האשפוז הביתי במחלה נפשית?
חלופת האשפוז בבית היא מהלך חדשני שנועד לאפשר לחולה להחלים בסביבתו הטבעית. הוא אינו עובר למוסד כלשהו אלא נותר בביתו, בהשגחה צמודה של מטפל עיקרי – בדרך כלל בן משפחה שמתגורר עמו, או שעבר להתגורר עמו לשם כך. את המטופל פוגש בתדירות גבוהה צוות רב מקצועי הכולל רופא/ה פסיכיאטרי/ת, אח/ות, עובד/ת סוציאלי/ת ועוד. הצוות מלווה את המטופל, מעניק לו טיפול הוליסטי ומקיף ובודק את עמידתו בתוכנית הטיפולית, כולל זו התרופתית. הוא מסייע בכל מה שקשור במימוש זכויות מול ביטוח לאומי ושאר מוסדות המדינה, ועוזר גם למטפל העיקרי, המהווה כשלעצמו גורם קריטי בהתאוששות. אשפוז בית נמשך בממוצע מספר שבועות, בהתאם למצבו הסובייקטיבי של המטופל, ולאחריו מתחיל תהליך השיקום במסגרת הקהילה.
מהם יתרונות האשפוז הביתי?
אשפוז בית מונע את ניתוקו של החולה מהמסגרת הטבעית ומבני המשפחה. במקרה של מחלה פיזית, הוא מצמצם את החשיפה לזיהומים ומפחית עומסים בבתי החולים. במקרה של מחלה נפשית, יתרון ייחודי הוא ההתמודדות עם מצב הקבע – עם שגרת החיים – כבר בזמן האשפוז. זאת בשונה משהייה במסגרות סגורות, שבהן לא אחת נמנע המטופל מפעולות אקטיביות ומהתמודדות ממשית. כאשר האשפוז הוא בבית, מתרככת החזרה ממנו לשגרה, ומצטמצם באופן דרמטי הסיכוי לאשפוזים חוזרים. יתרון נוסף באשפוז הביתי הוא אינטראקציה גבוהה יותר ואישית יותר עם הצוות המטפל.
מהם יתרונות האשפוז דרך שרן?
שרן – רפואה עד הבית מתמחה בחלופות חדשניות לאשפוז, ששמות את המטופל במרכז ונותנות מענה שלם לכל צרכיו. עם ידע, מומחיות וניסיון של קרוב ל-20 שנה, הצוותים המסורים שלנו מתייצבים בבית המטופל בתדירות גבוהה ולא פוסחים גם על המטפל, שזקוק לייעוץ, הכוונה, אוזן קשבת ולעיתים עזרה סוציאלית. לצד הביקורים הקבועים, לרשות המטופל והמטפל עומד מוקד עם זמינות 24/7, שיכול לסייע מרחוק ובמידת הצורך לשלוח איש צוות בכל שעה ובהתרעה קצרה.
מי זכאי לשירות וכיצד הוא ניתן?
הפניה לאשפוז בית פסיכיאטרי ניתנת דרך רופא המשפחה או הרופאים הפסיכיאטריים של קופת החולים. למי שמקבל הפניה ועומד בקריטריונים של הקופה, השירות הוא ללא עלות.