למידע נוסף והתייעצות

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם




מאשר הרשמה לדיוור

>

דמנציה – ירידה בתפקודים קוגניטיביים, מנטליים ומוטוריים

כל מה שחשוב לדעת על דמנציה ועל הטיפול בחולה הדמנטי

דמנציה נחשבת לאחת מבעיות הבריאות המורכבות וחשוכות המרפא של הגיל המבוגר. ככל שתוחלת החיים עולה, כך עולה שעור הלוקים בדמנציה. מאחר שניתן לחיות עם דמנציה שנים רבות, במהלכן מאבד החולה עוד ועוד תפקודים, הנטל על בני משפחתו גדול מאד. יתרה מכך, בשל עלויות הטיפול הגבוהות והיציאה ממעגל העבודה של החולה ולעיתים גם של בן/בת, הנטל הכלכלי על מערכת הבריאות והחברה בכלל גם הוא גבוה מאד. 

מהי דמנציה?

דמנציה (שיטיון, קיהיון) היא אוסף של תסמינים הקשורים בירידה בזיכרון, ביכולת החשיבה, בשפה, בשינויים במצב הרגשי וההתנהגותי ולירידה בתפקוד המוטורי עד לדרגה של ריתוק. היות שמהלך המחלה פרוגרסיבי, תפקודו של החולה מתדרדר בהדרגה, עד אשר הוא הופך להיות תלוי לחלוטין בסביבתו הקרובה. למרות התסמינים הקשים, עם טיפול תומך, החולה יכול לחיות עם דמנציה שנים רבות . לרוב, החולים הדמנטיים נפטרים מסיבוך של מחלה זיהומית כגון דלקת ריאות, מאחר שהם חשופים להדבקה על רקע של החלשות המערכת החיסונית.  

מהי השכיחות של דמנציה באוכלוסייה?

התסמינים של דמנציה שכיחים יותר מעל גיל 65, על כן ככל שתוחלת החיים עולה, כך עולה מספר החולים. על פי הערכות של ארגון הבריאות העולמי (WHO), חיים כיום ברחבי העולם כ- 50 מיליון בני אדם עם תסמינים של דמנציה ומדי שנה נוספים כ- 10 מיליון חולים חדשים, מתוכם כ- 9% צעירים מגיל 65. בישראל, מנתוני משרד הבריאות עולה כי כיום חיים כ- 150 אלף חולים מאובחנים בדמנציה. 

כיצד מתפתחת דמנציה?

הגורמים הישירים להתפתחות של דמנציה אינם תמיד ברורים. ישנם גורמי סיכון משוערים לחלק מסוגי הדמנציה. דמנציה היא מחלה הנגרמת מניוון תאים במערכת העצבים המרכזית (המוח)  ואנו רואים את השפעתה על החשיבה, על ההתנהגות ועל הרגשות, על התפקוד המוטורי ובחלק מסוגי הדמנציה גם על תפקודים נוירולוגיים. למרות שגיל מתקדם מעלה את שכיחות המחלה, ישנם גורמי סיכון רבים הניתנים לשליטה ותלויים באורח החיים.

מהם גורמי הסיכון לדמנציה?

  • מחלות לב וכלי דם
  • סוכרת לא מאוזנת
  • עישון
  • שתיית אלכוהול מוגברת
  • השמנת יתר
  • דיכאון ובידוד חברתי
  • חוסר פעילות קוגניטיבית

מהם התסמינים האופייניים לדמנציה?

התסמינים האופייניים לדמנציה וחומרתם תלויים בשלב המחלה, אצל כל חולה השילוב של התסמינים וקצב התקדמותם בא לידי ביטוי באופן שונה. לרוב  נהוג לחלק את התסמינים לפי שלושה שלבים, השניים הראשונים יכולים להימשך מספר שנים. חשוב לציין כי עוד לפני שניתן לאבחן שהחולה לוקה בדמנציה, יש שלב המוגדר טרום דמנציה קלינית ומאופיין בירידה קוגניטיבית קלה (Minimal cognitive impairment ).

השלב הראשון של דמנציה, מאופיין בירידה קוגניטיבית המתבטאת בפגיעה בזיכרון וביכולת הקשב והריכוז.
תסמינים שכיחים לשלב המוקדם של הדמנציה:

  • שכחה
  • בלבול בזמנים
  • נטייה ללכת לאיבוד במקומות מוכרים
  • פגיעה  בשפה וביכולת התקשורת – דיבור, קריאה, כתיבה
  •  בעיה ביצירת תכניות ובפתרון בעיות
  •  איבוד חפצים

בשלב הביניים יש פגיעה בזיכרון לטווח הקצר ולכן החולה שוכח:

  • אירועים שהתרחשו לאחרונה
  • שמות של אנשים
  • מתקשה לזהות מקומות ולכן יש לא מעט מקרים של חולים דמנטיים שיצאו לרחוב והלכו  לאיבוד
  • בהמשך, החולה יאבד אוריינטציה גם בביתו ויתקשה לזהות אנשים


מבחינת הירידה בתפקודים אחרים, במהלך תקופה זו שכאמור יכולה להימשך שנים:

  • הקושי בתקשורת ילך ויגבר
  • החולה יזדקק לעזרה בפעולות יומיות כגון רחצה, בחירת בגדים ואכילה
  • יחולו שינויים בהתנהגותו
  • פגיעה ביכולת החשיבה
  • פגיעה בכושר השיפוט ושיקול הדעת
  • הפרעות שינה
  • הפרעות במצב הרוח – חרדה, דיכאון, חוסר שקט, התקפי זעם, חשדנות והתקפי פרנויה – מחשבות שהאנשים הכי קרובים רוצים לפגוע בו.

בשלב של דמנציה סופנית החולה מאבד את יכולתו לתפקד באופן עצמאי

  • אינו מודע לזמן ולמקום
  • מתקשה לזהות קרובי משפחה וחברים
  • סובל מהפרעות אכילה וקושי בבליעת מזון ולכן עלול לסבול מתת-משקל
  • מתקשה להניע את הגפיים וישן ברוב שעות היממה
  • מפתח פצעי לחץ
  • בשלב זה המערכת החיסונית נחלשת ולכן החולה נוטה יותר להידבק מזיהומים
  • שכיחות גבוהה לאפיזודות של מצוקה נשימתית

מתי לפנות לאבחון?

כאשר אתם רואים שינויים קוגניטיביים ומנטליים אצל בן/בת זוג, הורה או קרוב משפחה אחר , כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה ולבקש הפנייה למומחה בנוירולוגיה או בפסיכוגריאטריה לביצוע אבחון.

מה כולל אבחון של דמנציה?

תשאול בנוגע להיסטוריה הרפואית של החולה והשינויים שחלו בתפקודו, בהתנהגותו ובמצב רוחו. כמו כן יערוך המומחה בדיקות להערכת יכולותיו הקוגניטיביות והמנטליות, בין השאר יבדקו: הזיכרון, יכולת הקשב, הדיבור, מענה הגיוני לשאלות, כושר השיפוט, התמצאות במרחב ועוד. החולה ישלח גם לביצוע בדיקות הדמיה של המוח (על פי רוב בדיקת CT או MRI), על מנת לשלול סיבות אחרות העלולות לגרום  לפגיעה קוגניטיבית ואשר להן יש אפשרויות טיפול אחרות (זיהום, גידולים למיניהם, דימום ועוד).  

מהם סוגי הדמנציה השכיחים?

ישנן מספר מחלות הכוללות תסמינים שונים של דמנציה, המשותף לכולן הוא שינויים במוח המחמירים עם הזמן ובאים לידי ביטוי בירידה הדרגתית בתפקודים מנטליים, קוגניטיביים, התנהגותיים ומוטוריים. 

  1. מחלת האלצהיימר

    אלצהיימר היא המחלה השכיחה ביותר הכוללת תסמינים של דמנציה וכ- 60-70% מכלל הסובלים מדמנציה הם חולי אלצהיימר.

אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח הנגרמת בשל רמות גבוהות של חלבון מסוג tau בתוך ומחוץ לתאי המוח. הרמות הגבוהות של חלבון זה גורמים לניוון של תאי מוח ולקושי בתקשורת ביניהם. במרבית המקרים, תאי המוח באזור מרכז הלמידה והזיכרון (היפוקמפוס) הם הראשונים להינזק. לכן אבדן הזיכרון הוא בדרך כלל בין התסמינים הראשונים של מחלת האלצהיימר. זו הסיבה שבעבר נהגו לכנות את מחלת האלצהיימר 'מחלת השכחה'. 

מהו ההבדל בין דמנציה לבין אלצהיימר?

כאמור דמנציה היא קבוצה של תסמינים האופייניים למחלות ניווניות של המוח, והשכיחה ביניהן היא מחלת האלצהיימר. על כן במאמר זה יינתן פרוט רב על שלבי האלצהיימר ועל התסמינים האופייניים.

מה כולל האבחון של מחלת האלצהיימר?

כשעולה חשד לאלצהיימר, רופא המשפחה ישלח את החולה לרופא לבדיקה אצל נוירולוג אשר יבחן את תפקודו על סמך מענה לשאלון המתייחס לתפקודי הזיכרון והריכוז, תקשורת, יכולת שיפוט ויכולת ארגון. כמו כן החולה ישלח לביצוע בדיקת הדמיה של המוח.

מהם השלבים של מחלת האלצהיימר?

שלב מוקדם – אלצהיימר מתון

בשלב הראשוני, לפני האבחון, האדם עצמו יכול להרגיש שזכרונו בוגד בו לעיתים כאשר הוא שוכח מילים מוכרות או היכן הניח חפצים, אבל הוא עדיין מתפקד באופן עצמאי ויכול לעבוד ולנהוג. בהדרגה גם בני משפחתו וחבריו מתחילים לחוש בקשיים שלו מבחינת הזיכרון ויכולת הריכוז. הקשיים השכיחים בשלב של אלצהיימר מתון הם:

  • קושי לזכור את המילה המתאימה או קושי לזכור שמות.
  • השארת חפצים במקום אחר ואיבוד חפצים.
  • קושי לבצע ולהשלים מטלות מוכרות. 
  • בעיות גוברות בתכנון וארגון.
שלב ביניים של מחלת האלצהיימר

זהו השלב הארוך ביותר של המחלה ויכול להימשך בין 5 ל-10שנים. במהלך תקופה זו תסמיני הדמנציה יחמירו בהדרגה . לחולה יהיה קשה יותר לבצע מטלות יומיומיות אבל עדיין יוכל לזכור פרטים משמעותיים לגבי חייו. כמו כן בשלב זה החולה יותר ויותר מתבלבל בבחירת המילים ונעשה מתוסכל וכועס.

 תסמינים אופייניים לשלב הביניים של אלצהיימר:

  • שכחה של אירועים או פרטים מחייו של החולה.
  • תחושה של  דכדוך ועצבות ורצון להימנע ממצבים חברתיים או כאלה הדורשים אתגר מחשבתי.
  • חוסר יכולת לזכור את כתובת המגורים או מספר הטלפון שלו ופרטים מחייו.
  • בלבול בזמנים.
  • חוסר אוריינטציה 
  • הזדקקות לעזרה בבחירת בגדים לפי עונה ומזג אויר.
  • אצל חלק מהחולים סירוב להתקלח.
  • הופעת  בעיות בשליטה על הסוגרים.
  • שינויים בהרגלי השינה: שינה מרובה ביום וחוסר מנוחה בלילה.
  • סיכון הולך וגובר לשוטטות ולהליכה לאיבוד.
  • שינויים בהתנהגות ובאישיות, כולל חשדנות, מחשבות שווא וכפייתיות, חזרתיות על פעולות כמו ספיקת כפות הידיים או קריעה של ניר.
שלב של אלצהיימר מתקדם וחמור

בשלב זה תסמיני הדמנציה חמורים מאד וחלים גם שינויים באישיותו של החולה. כמו כן החולה זקוק לעזרה מסביב לשעון בפעולות היומיומיות והבסיסיות. התסמינים האופייניים לשלב זה: 

  • איבוד היכולת להגיב ולהשתתף בשיחה.
  • התקשורת הופכת לקשה מאד והחולה מסוגל לומר מעט מאד משפטים. 
  • איבוד מודעות לאירועים אחרונים.
  • איבוד אוריינטציה.
  • ירידה ביכולות פיזיות כמו ישיבה והליכה
  • קושי גובר בשליטה  על הסוגרים
  • ירידה בתיאבון וסירוב לאכול
  • קושי לשלוט בתנועות.
  • סיכון גבוה לזיהומים כולל לדלקת ריאות.
 אלצהיימר סופני
  • בשלב זה, בשל הירידה בתפקוד הפיזי והמוגבלות בתנועה, החולים מועדים לפתח פצעי לחץ .
  • החולה כמעט שאינו מסוגל לתקשר
  • סובל משינויים רגשיים והתנהגותיים
  • על פי רוב  קיימת ירידה ניכרת במשקל בשל חוסר רצון לאכול  וקושי לבלוע מזון
  • החולה סובל מאד מכאבים וממצוקה נשימתית
  • המערכת החיסונית נחלשת.

זהו השלב בו החולה נחלש ונוטה להידבק במחלות ועל פי רוב מסיים את חייו לאחר שנדבק במחלה זיהומית.

איך תדעו האם קרוב משפחתכם חולה במחלת האלצהיימר?

ארגון האלצהיימר האמריקאי מפרט את 10 נורות האזהרה:

  • אבדן זיכרון המפריע לתפקוד היומיומי
  • קשיים בתכנון ובפתרון בעיות
  • קושי לסיים מטלות מוכרות
  • בלבול בזמנים ובמקומות
  • הפרעה בהבנת הקשרים במרחב 
  • בעיות חדשות בדיבור ובכתיבה של מילים
  • שינוי מיקום של חפצים ואיבוד חפצים וכן איבוד היכולת לחזור על צעדים
  • ירידה בכושר השיפוט
  • פרישה מעבודה וחיים חברתיים
  • שינויים במצב הרוח והאישיות
  1. דמנציה עם גופיפי לואי – שילוב של תסמיני אלצהיימר ופרקינסון

סוג הדמנציה השני בשכיחותו אחרי מחלת האלצהיימר הוא דמנציה עם גופיפי לואי – Lewy body Dementia (LBD)/ שיטיון עם גופי לואי.
גם דמנציה מסוג גופיפי לואי מתפתחת כתוצאה מניוון תאים במוח בשל עלייה ברמות של חלבונים. גופיפי לואי משלבים שני סוגים של חלבון הפוגעים בתאי המוח: חלבון tau הקיים ברמות גבוהות במחלת האלצהיימר וחלבון synuclein הקיים אצל חולי פרקינסון. לכן מחלת דמנציה עם גופיפי לואי כוללת גם תסמינים של אלצהיימר וגם תסמינים של פרקינסון ונוסף על הירידה בתפקודים מנטליים, קוגניטיביים, התנהגותיים ומוטוריים, החולה סובל גם מהפרעות תנועה כגון: רעד, קישיון של השרירים בתנועה, קשיים בהליכה, בעיה בשיווי המשקל וכתוצאה מכך גם נפילות ושברים מורכבים. 

  1. דמנציה וסקולרית

דמנציה הנובעת מנזק לכלי דם  (חסימתם על ידי קרשי דם קטנים) והפרעה באספקת החמצן לתאי המוח. הירידה באספקת הדם והחמצן גורמת לתמותה של תאי מוח באזור שנפגע ולירידה בתפקודי המוח שתתבטא בתסמינים של דמנציה ואצל חלק מהחולים גם ובפגיעה נוירולוגית שיכולה להתבטא ברפיון של הגפיים, שיתוק חלקי של הגפיים ו/או בפנים. 

בניגוד לאלצהיימר ולדמנציה עם גופיפי לואי, דמנציה וסקולרית מתפתחת בהשפעת הגורם התורשתי ובעיקר בשל מחלות לב וכלי דם על רקע אורח חיים לא בריא הכולל: עישון, תזונה עשירה בסוכרים ושומנים והעדר פעילות גופנית. כל אלה מהווים גורמי סיכון לטרשת העורקים, מחלת הסוכרת, השמנת יתר, יתר לחץ דם, רמות גבוהות של שומנים בדם וכתוצאה מכך מגבירים סיכון לאירועים לבביים ולשבץ מוחי. על כן, הפחתה של גורמי הסיכון הללו עשויה להפחית את הסיכון לדמנציה וסקולרית.

האם ניתן למנוע דמנציה?

מחקרים הראו כי ניתן להפחית את הסיכון לדמנציה על ידי אימוץ אורח חיים בריא הכולל: הימנעות מעישון, הקפדה על פעילות גופנית, הימנעות משתיית אלכוהול מרובה, שמירה על משקל גוף יציב ותזונה מאוזנת, שמירה על לחץ דם מאוזן ועל רמות תקינות של כולסטרול וסוכר בדם. כמו כן אימון המוח באמצעות קריאה, פתירת תשבצים ומשחקי חשיבה וכן קיום חיי חברה בריאים.

מה כולל הטיפול בדמנציה?

לא ניתן לעצור את תסמיני הדמנציה האופייניים למחלות שהוזכרו לעיל. עם זאת, בשלבים הראשונים, מנסים לעכב את התקדמות המחלה באמצעות טיפול תרופתי.
הטיפול התרופתי בתסמיני הדמנציה נחלק לשניים:

טיפול תרופתי לעיכוב התקדמות התסמינים

הטיפול התרופתי מותאם לסוג הדמנציה – תסמינים וקצב התקדמותם וניתן לרוב  לחולים הסובלים ממחלת האלצהיימר בדרגה קלה עד בינונית. הטיפול התרופתי ניתן לתקופה מוגבלת כל עוד הוא מביא לתועלת ויופסק כאשר תחול החמרה במצב החולה. הטיפול כולל מתן תרופה המשפיעה על עיכוב שחרור אנזים במוח (אצטילכולין אסטראזה). ישנן מספר תרופות כולן משפיעות על שיפור הזיכרון ויכולות הקשב והריכוז, התקשורת וגם על ההתנהגות.

טיפול תרופתי בתסמינים הנפשיים

כאמור מרבית החולים, עוברים שינויים במצב הנפשי ורובם סובלים גם מהפרעות שינה. לאחר התייעצות עם רופא מומחה בפסיכוגריאטריה, יותאם לחולה טיפול תרופתי פסיכיאטרי בהתאם להפרעה: חרדה ו/או דיכאון, או תסמינים המחייבים מתן תרופה נוגדת פסיכוזה. במצבים שכאלה, ללא טיפול תרופתי מצבו הנפשי של החולה גורם לו למצוקה רבה וגם לכל מעגל הקרובים הסובב אותו.

טיפול תרופתי בהפרעות תנועה – לחולים בדמנציה מסוג גופיפי לואי 

החולים בדמנציה מסוג מחלת גופיפי לואי, מקבלים גם תרופות לטיפול במחלת הפרקינסון על מנת להפחית את הפרעות התנועה.

טיפול פליאטיבי – לשלב הסופני

שלב של דמנציה מתקדמת וסופנית יכול להימשך מספר חודשים עד כשנתיים, בשלבים אלו של המחלה החולה מרותק למיטה, סובל מכאבים, מפצעי לחץ, מקשיים בבליעה וממצוקה נשימתית. לכן הטיפול בשלב הסופני מוגדר כטיפול תומך (פליאטיבי) שמטרתו להקל עד כמה שניתן על סבלו של החולה.  הטיפול הפליאטיבי יכול להינתן במסגרת מערכות המטפלות בבית (אשפוז בית, הוספיס בית בשלבי מחלה אחרונים) או באשפוז במוסד במחלקות המיועדות לטיפול סיעודי בהתחשבות בפגיעה הקוגניטיבית של המטופל. 

מה כולל הטיפול הפליאטיבי בחולה הדמנטי?

  • טיפול בכאב – באמצעים שונים, כולל תרופות נוגדות כאב. 
  • טיפול למניעת פצעי לחץ וטיפול בפצעים מורכבים קיימים.
  • טיפול תרופתי נוגד חרדות ודיכאון.
  • טיפול בהפרעות אכילה –  בשלבים מתקדמים בהם החולה מסרב לאכול או שאיננו מסוגל לאכול ולשתות, יש להאכילו כמויות קטנות בכפית. לעיתים ניתן לשקול הזנה מלאכותית.   
  • טיפול בהתייבשות על ידי מתן נוזלים בעירוי.
  • טיפול במצוקה נשימתית.
  • איזון מחלות כרוניות. 
  • איזון בין כלל הטיפולים התרופתיים.
  • טיפול תומך גם במשפחה ובעיקר במטפל העיקרי – באמצעות שיחות עם עובדת סוציאלית, סיוע מול גורמים במערכת הבריאות ובביטוח הלאומי. 

מהם יתרונות הטיפול בדמנציה סופנית בבית?

מהבחינה הרפואית, מאחר שבשלב זה המערכת החיסונית של החולה חלשה והוא חשוף להידבקות בזיהומים, הטיפול בבית מפחית כמעט לחלוטין סיכוי לזיהומים. 

מהבחינה הנפשית, שינוי מקום מגביר בלבול ואי שקט אצל החולה הדמנטי וחשיפה לאנשי צוות שונים בבית חולים או במוסד סיעודי, מגבירה חרדה אצל החולים. 

לעומת זאת, טיפול פליאטיבי במסגרת של הוספיס בית, מתחשב בצרכי החולה ומשפחתו.  הטיפול הפליאטיבי בבית מאפשר למטופל להישאר בסביבה הטבעית הנוחה,  מתחשב בזמני הערות שלו ומונע יציאה מהבית לצורך בדיקות או אשפוזים. החולה פוגש מדי יום צוות מוכר , את בני המשפחה הקרובה ואת צוות ההוספיס: עובד/ת סיעודי וצוות רפואי קבוע המגיע לביתו על מנת לטפל בו. צוות הטיפול הפליאטיבי מלמד את בני המשפחה לזהות מתי החולה מסוגל לאכול ומתי הוא רעב, מתי הוא סובל מכאבים, מתי הוא נמצא בחוסר שקט ומתי הוא זקוק למנוחה.

למשפחתו של החולה מדובר בהקלה עצומה מבחינת הנטל הפיזי, הנפשי והכלכלי. ראשית, הטיפול התומך בבית לחולים סופניים, מוגדר על ידי משרד הבריאות כשרות של הוספיס והוא ממומן במלואו על ידי קופת החולים. כאשר כל הטיפול מרוכז בבית, החיסכון הכלכלי מתבטא בשעות עבודה, בנסיעות מיותרות לקופת החולים ולבית חולים.

מהבחינה הפיזית והנפשית, הטיפול הפליאטיבי בבית, מפחית את הנטל הכרוך בקביעת תורים מרובים לצורך בדיקות וטיפולים ואת הטלטול היומיומי עם החולה לקופת החולים וכמובן העובדה כי צוות קבוע מטפל בחולה מאפשר סביבה בטוחה ליצירת קשרים ותמיכה נפשית. הטיפול התומך בבית, מספק לחולה ולבני המשפחה את כל המעטפת הטיפולית:

  •  זמינות 24 שעות ביממה
  •  בדיקת רופא/ה בבית
  • טיפול על ידי אח/ות מומחים לטיפול פליאטיבי הבאים לביקור בית לפחות  פעמיים בשבוע, הכולל התייחסות לכל הבעיות הרפואיות מהן סובל החולה. לדוגמה: טיפול בפצעים מורכבים, טיפול להפגת כאב, הכנסת קטטר, עירויים, לקיחת דם ועוד.
  •  ביקור של עובדת סוציאלית המעניקה לחולה ולבני המשפחה תמיכה נפשית וייעוץ.
    יתר על כן, בני המשפחה מקבלים את הכלים והידע בנושא זכויותיהם מול הביטוח הלאומי וקופת החולים, כך שהטיפול בחולה במסגרת של הוספיס בית, מונע מהם "ליפול בין הכיסאות" ולהרגיש בודדים ב"מערכה".
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל      Webmanager

השאירו פרטים לתיאום פגישת ייעוץ





מאשר הרשמה לדיוור